מנהלי מוצר אנונימיים

אם היה לי פורום של מנהלי מוצר אנונימיים, הייתי רוצה לשאול אותם, ולקבל את תשובות האמיתיות – לא אלה שנותנים למשקיעים, או ליחסי ציבור, או לבלוגרים, או אפילו למנהלים בארגון… התשובות האמיתיות לשאלות הכואבות:

1. עד כמה אתם באמת באמת מרגישים שאתם מכירים את המשתמשים שלכם?
כבר הייתי בחברות שבהן המשתמשים לא באמת עניינו אף אחד, הקהל היה המשקיעים או המדיה, המטרה לא היתה לתת שירות/מוצר אמיתי, או אפילו למכור, אלא רק "לעשות רעש".

2. עד כמה אתם באמת יודעים לאן המוצר הולך?
כבר הייתי בחברות שהכיון של המוצר השתנה כל שבוע, שלא היה שום חזון או הבנה של המשתמשים ומה הם צריכים, או של הטכנולוגיה ומה היא יכולה לעשות. זה בדרך כלל שלב בחייה של חברה, השלב שבו בכל שבוע פוגשים משקיע פוטנציאלי אחר, וצריך להראות לו שאנחנו מסוגלים להזיז את הספינה לכל כיון. זה שלב שאם לא עוברים אותו – טובעים בו. ובדרך בדרך כלל גם מאבדים אנשים, כי זה לא רק מעייף לעבוד בצורה כזו, זה גם מתסכל.

3. עד כמה אנשי הפיתוח שלכם באמת טובים כמו שאתם אומרים? מגדילים ראש? מוצאים פתרונות? לוקחים אחריות?
זה לדעתי החור השחור הגדול בעולם ההיי טק הישראלי. בואו נודה על האמת. לא כל המתכנתים גאוני פיתוח. לא כולם מגדילים ראש, מציעים פתרונות, וכו'. נכון – כל עולם ההיי טק מבוסס על כח הפיתוח, ועדין הרבה פעמים מדובר בחור שחור בארגון,  שלא מתכנן כמו שצריך, לא בונה כמו שצריך, לא מתעד ולא עומד מאחורי מה שהוא בנה. אף אחד לא באמת יודע מה נעשה שם.

4. עד כמה המערכת יציבה? כמה באגים אמיתיים עדין יש בה, שבאמת משפיעים על לקוחות?
בחזרה לשקרים הקטנים שאנחנו מספרים לעצמנו. בעולם ניהול המוצר הרי זו המתודה – להגיד שהדבר הכי חשוב לנו זו מערכת שעובדת מדהים, שהלקוחות מתמוגגים ממנה, לדבר על איכות איכות איכות, ואז לשבת בישיבה ולהעריך על כל באג כמה לקוחות עלולים להפגע ממנו ותמיד לחיות עם יותר באגים ממה שהיינו רוצים.

5. עד כמה אנשי המכירות שלכם יודעים על מה הם מדברים?
כאן אני חושבת שמדובר בתמימות שלי, ובעצם בעולם האמיתי כולם יודעים את האמת ואף אחד לא מצפה למשהו אחר. אנשי מכירות מחזיקים ביכולת המדהימה לדבר בשכנוע מלא על משהו שאין להם מושג מה הוא. באז-וורדס וקיצורים נזרקים לחלל החדר, תאוריות מופרחות ומגדלים נבנים – והמציאות נשארת אי שם מאחור. כל זה לא היה מפריע לי, חוץ מברגע שהם פונים אלי ומסבירים לי שיש להם גם את הפתרון המושלם למוצר – הם יודעים מה הפיצ'ר החסר, וזה שאני לא עושה מה שהם אומרים – זה מה שיפיל את החברה כולה.

אז ברוח הפסח והקושיות, אם אתם רוצים לעזור ולספר לי מה התשובות שלכם לשאלות האמיתיות… אני אשמח מאוד (אפשר גם באנונימיות, עד כמה שה-WP מאפשר).

חג שמח.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

2 תגובות

  1. מסכים לגמרי, בעיקר לגבי החור השחור בפיתוח. האם לדעתך עבודה בקואופרטיב שבו כולם בעלים יכולה לגרום למחוייבות ואיכות גבוהים יותר?

  2. הדס שיינפלד

    תאורטית היית חושב שקואופרטיב יגרום לאנשים לעבוד ברמת מחויבות גבוהה יותר. אבל יש שני סייגים שגורמים לי לחשוב שבפועל האפקט לא יהיה משמעותי, אם בכלל. הסייג הראשון – נדמה לי ששיטת הקולקטיב, בגדול, בעולם, לא ממש הצליחה (עיין ערך רוסיה הסובייטית, או להבדיל – הקיבוץ). הסייג השני – בימינו, תהליך הניהול של קואופרטיב נראה לי כל כך מורכב, שיש לי הרגשה שהמחיר יהיה יותר גדול מהתוצאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *