טיפוסים במשרד – המותשים

חוזרת לסדרת "טיפוסים במשרד", יש עוד שני פרקים בקנה…

אני בטוחה שאתם מכירים אותם, אלה שתמיד כשאתה פוגש אותם במשרד הם הרוגים. מותשים. לא עומדים בעומס.
זה לא חד פעמי. זו לא תקופה עמוסה. זה תמיד. הם המותשים.

היום היו להם 18 שיחות, הם צריכים לכתוב 4 דו"חות, כל עול החברה על כתפיהם הצרות.
זה בדרך כלל הולך ביחד עם זה שהם היחידים שעובדים. הם משקיעים מאמץ לא מבוטל בניטור כמות העבודה של אנשים אחרים – את יודעת שאתמול בשבע בערב לא היה אף אחד במשרד? את יודעת שאני אחראי על 9 לקוחות וכל שאר מנהלי הלקוחות אחראים על מקסימום 7? את יודעת שבשלושת החודשים האחרונים הייתי 5 פעמים בחו"ל?

אני תשוש, אני גמור.  יש לי תרוץ לכל טעות שאני עושה, לכל דבר שאני לא מספיק, לכל תלונה או בעיה. מה לא ברור? איך מישהו יכול לעבוד בקצב הזה? לעמוד בדרישות האלה?

בפסיכולוגיה יש תאוריה כזו (תסלחו לי שאני לא מוצאת בדיוק את השם והמקור), על האנשים שפוגעים מראש בציפיות מהם, כדי להמנע מאכזבה. הצד השני של ההתנהגות הזו הוא שהם גם אף פעם לא נהנים מהצלחה  – הרי הכל הם עושים בצורה חלקית, כי הם חולים/מותשים וכו'.

ואני אומרת – צאו מזה, אנשים. מאוד יכול להיות שהלחץ עליכם לא סביר. ואם זו הבעיה – נא לגשת למנהל הישיר ולפתור אותה. מדי פעם גם יש תקופות כאלה, אני חושבת שזה קורה בכל ארגון – יש תקופות יותר לחוצות, שבאמת צריך לעשות המון, ואנשים מסתובבים מותשים. אבל אם זו דרך העבודה שלכם, אם אתם תמיד מותשים וחיים באופן מתמיד בהרגשה שאתם עובדים הכי קשה ואף אחד לא מעריך או מבין – אז משהו לא בסדר. וצריך לפתור את זה.

ברור לי שיש אנשים שזו הדרך שלהם לאותת: אני עובד קשה. והם חושבים שהמשמעות הברורה והמיידית היא: אני עושה עבודה טובה. אבל בעיני זה ממש לא.

כי בשבילי, ואני חושבת שבשביל כל מנהל ראוי, חשוב מאוד שהעובדים יהיו מרוצים. ובשבילי עובדים מרוצים זה לא יכול להיות עובדים שכל הזמן קשה להם, והם בקושי מסוגלים לתפקד מרב עומס. העובדה שאתה עייף ועמוס היא לא אינדיקציה בעיני לזה שאתה עושה עבודה טובה. יש הרבה פרמטרים אחרים, והם הרבה יותר חשובים. תוצאות למשל! מבחינתי, אם אתה יכול לעשות את כל העבודה מחוף הים, ובשליש מהזמן שהאחרים יכולים – תעשה את זה! תהנה מהחיים!

באופן אישי, אם מה שהעובדים שלי רוצים זה לנוח… שלא יטרידו אותם, ולא יבקשו מהם דברים, והם לא יצטרכו לעשות שום דבר… אז הם כנראה לא מתאימים לחברה שלנו. אני חיבת גם לומר לכם שנתקלתי במעט מאוד אנשים שבאים לעבודה ומה שהם רוצים לעשות זה לנוח.

רב האנשים שאני מכירה רוצים לעבוד, רוצים לעשות משהו משמעותי, ורוצים לעשות עבודה טובה. אני רוצה שיהיה להם מענין, ואפילו מורכב, שיהיו להם אתגרים והרבה אפשרויות להצליח. אני לחלוטין לוקחת בחשבון שכשיש אפשרויות להצליח יש גם אפשרויות לא להצליח, וגם זה בסדר. החוכמה היא ללמוד ולהמשיך הלאה.

בקיצור – אם אתם עייפים, תנוחו. אם אתם לא מצליחים למצוא את האיזון בעבודה, דברו עם המנהל שלכם. אבל אם המדיניות שלכם באופן עקרוני היא להיות מותשים, ולמדוד את איכות העבודה שלכם בכמה אתם מותשים – אז תעשו לי טובה, ובפעם הבאה שאני שואלת מה העניינים, פשוט תגידו בסדר ותמשיכו ללכת.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *