קשה בסגר 1 – האינטרווטים

מתחילה סידרה של פוסטים, על הקשיים בעבודה מהבית בסגר, ומה אפשר לעשות בענין. לאחרונה הבנתי שמי שממש קשה להם בסגר, באופן בלתי צפוי, הם האינטרוורטים. תחשבו על המפתחים, שמה שהם הכי אוהבים זה לשבת מול המסך ולתכנת, וכל פעם שקובעים איתם פגישה מבחינתם זה בזבוז זמן, ובעיקר מאמץ משמעותי לדבר…

Continue reading

שנה חדשה, טלפון חדש

יצא שבדיוק בימים האלה שבין ראש השנה ליום כיפור, אני מחליפה טלפון. ולא סתם, אלא "חוזרת הביתה" מאיפון לטלפון של אנדרואיד. המעבר וההתקנה נתנו לי הזדמנות לחשוב על האפליקציות שיש לי במכשיר, מה אני רוצה וצריכה במכשיר החדש. לחשוב על באילו אפליקציות אני משתמשת, ורוצה להמשיך, ובאילו כבר לא, או…

Continue reading

מה נכנס ב-40 דקות?

על האבולוציה של תכניות הטלויזיה, ותשומת הלב שלנו. או על ההבדל בין האמריקאים לבריטים? כשגרתי באנגליה לפני 10 שנים, אחת מתכניות הטלויזיה האהובות עלי היתה Grand Designs, ועד היום אני אוהבת אותה. קוין המנחה הבריטי, ארכיטקט פרפקציוניסט עם דעות מאוד נחרצות לגבי כל דבר, מלווה פרויקטים של בניית בתים מטורפים.…

Continue reading

קהילות בפייסבוק – דור הולך ובא

פעם בשלוש שנים בערך, אני כותבת פוסט על פייסבוק. זכרתי שכתבתי כשפתאום שמתי לב שכל הפיד שלי השתנה מסטאטוסים אישיים, לעדכונים של קבוצות. זה היה בדיוק לפני שלוש שנים. ובשבועות האחרונים קורה משהו מענין, בדיוק בהקשר הזה של קהילות בפייסבוק. פייסבוק עשו מאמץ מודע לקדם את הקהילות. לפני שלוש שנים,…

Continue reading

תמונות (חלק 2)

דיברתי כבר על געגועי לאלבומים, ולנוכחות של תמונות מודפסות, אמתיות ביום יום שלי. הפעם אני רוצה לדבר על ענייני התמונות בזוית קצת יותר רחבה – תמונות כרכוש דיגיטלי. רכוש שפעם היה מונח אצלי בבית בקופסא, או כאלבום על מדף הספרים, ועכשיו הוא אי שם בענן. העובדה שכל התמונות שלי, כולן,…

Continue reading

תמונות (חלק 1)

אני מתגעגעת לתמונות מודפסות. לתמונות המודפסות אחת אחת, עם מסגרת לבנה או בלי, שמסדרים באלבום ומדפדפים בו. זה לא שאני מתגעגעת לפילם, וגם לא ל- DSLR שלי. לא מתגעגעת לענין הצילום עצמו. זה שיש לי עכשיו מצלמה יותר טובה מאי פעם, בכיס שלי בכל רגע נתון – זה דווקא ממש…

Continue reading

כתב יד

אני כל כך אוהבת כתבי יד. אני תמיד מסתכלת על כתב היד של אנשים (כשיש הזדמנות), וזוכרת אותו, כמו עוד מאפיין של האדם. לי יש כתב יד בעייתי. אני מאוד אוהבת אותו, לאחרים קצת יותר קשה איתו. בגלל זה באוניברסיטה לסיכומים שלי לא היה ביקוש (מישהו עוד מסכם בכתב יד…

Continue reading

AOC, פמיניזם, והתנצלות אמיתית

יש פוליטיקאי ישראלי מכובד ורציני, שבאינטרו שלו בטוויטר כתוב "אב לשלוש בנות, ולכן גם פמיניסט". השורה הזו תמיד עצבנה אותי, כי חשבתי שפמיניסט אמיתי מאמין בשיויון לכולם, בלי קשר לאם יש לו או אין לו בנות. והנה באה אלקסנדריה אוקזיו-קורטז, חברת הקונגרס מניו יורק הידועה בכינוי AOC ואמרה משהו מאוד…

Continue reading

מי אוהב לקבל ביקורת? (חלק 2 – הארגון)

אז אחרי שדיברנו על כמה קשה לאנשים לקבל ביקורת, כי כולנו אנושיים וכולנו רוצים לעשות עבודה טובה, וכולנו רוצים שיחשבו שאנחנו עושים עבודה טובה, בואו נדבר על איך הארגון/החברה יכולים לעזור לתהליכים של פידבק/ביקורת. תרבות אירגונית זה אחד הדברים הכי קשים. זה לא מסוג הדברים שאפשר ליצור בצורה מלאכותית, אלא…

Continue reading

מי אוהב לקבל ביקורת?

אתמול בזכות פוסט של אנונימית התחיל דיון מענין בתגובות לגבי קבלת פידבק. לקבל פידבק, ובעיקר ביקורת, זה לא קל. יש אנשים שזה בא להם יותר בקלות (מי אתם? איך חנכו אתכם? מה אתם שותים?), הם מבינים שהביקורת היא על הענין ולא עליהם, ולפעמים מבטאת את המגבלות של נותן הביקורת ולא…

Continue reading