פגישות הן לא בזבוז זמן

אני שונאת הכללות. הכללות הן תמיד טפשיות (הא! הכללתי, וזה היה טיפשי).  אני שונאת אנשים שמסבירים, מתוך צדקנות ואמונה עיוורת מה הדרך הנכונה לעשות משהו. והיא כמובן תמיד הדרך היחידה, וזה לא שהם מבקרים מי שהולך בדרך אחרת, הם פשוט יודעים שהוא עושה טעות ומנסים לעזור לו למצוא את האור.…

Continue reading

צרת רבים

זה נורא קל לפעמים לחשוב שאנחנו ממציאים את הגלגל, ושאני היחידה שנתקלת בבעיות מהסוג שאני נתקלת בהן בעבודה שלי. אבל ככל שהזמן עובר, ככל שיש לי יותר ניסיון ידע וקשרים עם אנשי מקצוע נוספים, אני מגלה שרב הגלגלים כבר המוצאו, ושרב הדברים שמדאיגים ומעצבנים אותי, מדאיגים ומעצבנים גם הרבה אחרים.…

Continue reading

מעצבים הם רגישים

מישהו ראה את הפיצ'ר החדש שאנחנו מתכננים ושאל  "חייבים את הכותרת הזו שם?"' ואז הוסיף: זה פשוט נורא מכוער. באותו רגע התגובה שלי התחלקה לשניים – מעל פני השטח, הסברתי בסבלנות שכן, חייבים את הכותרת זו, ובדיוק שם. נתתי שלוש סיבות (פונקציונליות, הכנה לשלב הבא של הפרויקט, דרך סטנדרטית במערכת).…

Continue reading

Linchpin/Seth Godin – אני קראתי, אתם פטורים

קראתי בשבועיים האחרונים את הספר החדש של סת' גודין –   Linchpin עם כותרת המשנה החזקה: Are you indispensable? גודין, למי שלא מכיר, הוא גורו של שיווק וכותב ספרים סדרתי. בכל הספרים שלו הוא מאבחן תופעות חברתיות, וכותב "מדריך למשתמש," איך לחיות/לפעול/להצליח בעולם שאותו הוא אבחן. Linchipin הוא הספר הראשון…

Continue reading

טיפוסים במשרד – העסוקים הכרוניים

יש פרק ב"סיינפלד" שבו ג'ורג' מפתח את התאוריה של להראות עסוק במשרד ובפועל לא לעשות כלום. קלאסי. מניסיוני, בכל משרד יש את הטיפוס הזה, שעסוק בלהראות עסוק. זה דרך אגב לא אומר שהוא לא עסוק, אבל למסתכל מהצד נדמה שהוא יותר עסוק בלהראות עסוק מאשר באמת לעשות משהו משמעותי. הסימנים…

Continue reading

כן, מנהלת המוצר מעצבנת

אזהרה והבהרה: הפוסט הבא הוא תאורטי לחלוטין, ומבוסס על דברים ששמעתי ולמדתי ממנהלי מוצר אחרים. אצלנו בחברה כולם אוהבים את כולם, עובדים אך ורק לטובת המוצר, ועושים כל מה שאני מבקשת בשמחה. __________________________________________________________ אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתפקיד שלי, הוא העובדה שאני יושבת באמצע. בין הלקוח לפיתוח, בין אנשי…

Continue reading

טיפוסים במשרד – מנהלים טובים באמת (פרק 3)

כשהתחלתי את סדרת הפוסטים הזו, היא התחילה מהטיפוסים הבלתי נסבלים. אלה שמעוררים רגשות כל כך חזקים, עד שממש בער לי לכתוב ולהוציא קיטור. אז אחרי שני פוסטים על הטיפוסים המעצבנים (הגאים במה שהם לא יודעים, והמנהלים שלא מנהלים), הגיע הזמן לתת קוים לדמותו של המנהל הטוב. במקרה הזה, לדעתי, אין…

Continue reading

טיפוסים במשרד: המנהל שלא מנהל (פרק שני*)

בסולם ה"דרגות" בעולם המקצועי, ניהול אנשים הוא דרגה מעל להיות איש מקצועי פרופר. המקור לפירמידה הוא ברור – מי שיודע את התפקיד והעבודה יכול להגיד לאחרים מה לעשות, ולכן יכול לנהל אותם. בימינו כמובן שלדעת את העבודה זה לא מספיק, ולדעת לנהל אנשים זו תורה בפני עצמה. כדי שמישהו יחשב…

Continue reading

טיפוסים במשרד: האנשים שגאים במה שהם לא יודעים (פרק ראשון)

זוכרים את העוזרת ש"לא עושה חלונות"?  כך מניסיוני, בכל משרד יימצאו תמיד לפחות אחד או אחת  שעסוקים ב"לא לדעת לעשות דברים". בחברות גדולות, מדובר בסיפור הקלאסי של "העפרונות זה פה, המחק זה פופטיץ", העברת אחריות, כך שחס וחלילה לא יצא שהוא או היא אחראי למשהו. בעבודתי בחברות גדולות הכרתי הרבה…

Continue reading