מחקרים מראים שראיון עבודה הוא כלי מאוד בעייתי למיון עובדים. אם משתמשים בו בלי להבין את כל הבעיות והמגבלות שלו, הסיכוי לקבל החלטות נכונות הוא לא גבוה. אין ספק, מצד שני, שראיון הוא כלי זמין ויחסית זול, ולכן שימושי ביותר. אז אם אתם רוצים לעשות את זה נכון, הפוסט הזה…
בכל פעם שהחלפתי מקום עבודה, התראיינתי המון לפני שמצאתי את המקום הבא הנכון עבורי. גם לפני שנים, כשהיה לי הרבה פחות ניסיון, בכל מעבר היה אתגר כי תמיד רציתי לעשות שינוי לעומת התפקיד הקודם. עם השנים יש לי גם הרבה ניסיון כמראינת, מה שמוסיף עוד יותר להבנה שלי של הסיטואציה.…
קוראי הבלוג הנאמנים יודעים כבר שאני חובבת מספרים ונתונים*. הרבה פעמים במהלך העבודה שלי חיפשתי נתונים שונים, שחשבתי שצריכים להיות קיימים וזמינים, ולא מצאתי. אני לא רק חובבת מספרים ונתונים, אני מאמינה בהם. עולם האינטרנט הוא יחסית צעיר, וזה משמש הרבה פעמים כתרוץ לחוסר בנתונים, אבל בעיני זה ממש תרוץ…
כשראיתי את המצגת הזו היא התישבה לי בראש, ולא עזבה אותי כמה ימים. לכן אני ממליצה לכם בחום להשקיע את העשרים דקות (ועשרים ושבע שניות). כדי לשכנע אתכם, הנה התקציר: סלמן קאהן הוא בחור מוכשר (תואר ראשון ושני מ-MIT, וגם תואר במנהל עסקים מהרווארד). כשביקשו ממנו לתת שיעורי עזר לאחיינים…
בחלק הראשון של הפוסט הזה דיברתי על סיסמאות מנקודת המבט של המשתמש. כמובן שבסופו של דבר, האחריות על בחירת הסיסמא, שמירתה והשימוש בה היא אחריות של המשתמש. אבל האתר/מוצר שמבקש מאתנו את הסיסמא, יכול לעזור, להקל או להקשות על השימוש בסיסמא ועל השמירה שלה. אם תשתמשו באותה סיסמא בהרבה אתרים,…
כמה סיסמאות יש לכם? היום כשכל אתר רוצה להיות חבר שלנו, להכיר אותנו, להציע לנו תוכן רלוונטי, לקשר אותנו לאנשים שאנחנו מכירים או לא מכירים, ובאופן עקרוני "לשמור איתנו על קשר", כולם דורשים שם משתמש וסיסמא. הרבה מהם בצדק, הרבה קצת פחות בצדק. יש אנשים שיש להם אלרגיה לסיסמאות, הם בטוחים…
כולם מדברים על כך שהפרטיות מתה. שום דבר הוא לא פרטי יותר, ואם סוקרים את אפשרויות הפרטיות החדשות בפייסבוק מבינים שרק המשתמשים הסופר- מתוחכמים ישתמשו בהן, אם בכלל. המשמעויות של ענין הפרטיות הן רבות, ולא נכנס לדיון הזה עכשיו. אבל נשאלת השאלה – האם עוד יש דבר כזה, שנקרא "דיסקרטיות".…
השבוע התחלתי לפחד קצת מה"ענן". הסיבה היא בעצם טיפשית, כי לא באמת נוסף לי מידע שלא ידעתי קודם, אבל פתאום הבנתי עד כמה הענן שביר ועד כמה למידע שלי, הפרטי, שחשבתי שלא מענין אף אחד, כן יש מחיר. הכל התחיל מהסיפור של גניבת המידע מטוויטר. תקציר הארועים (הידועים עד כה)…
כולם מדברים על realtime. מידיות. עכשיו. רוצים לדעת הכל, ועכשיו. הטענה היא שזה היתרון הגדול של טוויטר, זה האתגר הגדול של גוגל, זה העתיד, ואין דרך חזרה. ואני טוענת – המידיות היא חשובה, היא יתרון גדול של הרשת, היא תתפתח עם הזמן עוד ועוד, אבל היא לא הנקודה הבעיתית, המרכזית והחשובה ביותר…
זו עוד לא הגרסא הסופית, אבל פשוט אי אפשר להתעלם מהגאונות של הדבר הזה. זה סוג הדברים שב-WIRED קוראים להם INFOPORN, ואני לחלוטין מבינה למה. מדובר בסטודיו לארכיטקטורת מידע, שבונה (זו השנה הרביעית) מודל של 333 החברות/שחקנים המרכזיים בעולם הרשת (ו-111 האנשים), והקשרים בינהם, וממפה אותם על מפת הרכבת התחתית…
