מישהו ראה את הפיצ'ר החדש שאנחנו מתכננים ושאל  "חייבים את הכותרת הזו שם?"' ואז הוסיף: זה פשוט נורא מכוער.
באותו רגע התגובה שלי התחלקה לשניים -
מעל פני השטח, הסברתי בסבלנות שכן, חייבים את הכותרת זו, ובדיוק שם. נתתי שלוש סיבות (פונקציונליות, הכנה לשלב הבא של הפרויקט, דרך סטנדרטית במערכת).
מתחת לפני השטח חשבתי – מכוער? מכוער?! נראה [...]

קראתי בשבועיים האחרונים את הספר החדש של סת' גודין –   Linchpin עם כותרת המשנה החזקה: Are you indispensable?

גודין, למי שלא מכיר, הוא גורו של שיווק וכותב ספרים סדרתי. בכל הספרים שלו הוא מאבחן תופעות חברתיות, וכותב "מדריך למשתמש," איך לחיות/לפעול/להצליח בעולם שאותו הוא אבחן.
Linchipin הוא הספר הראשון שלו שאני קוראת מההתחלה עד הסוף. ברב הספרים [...]

יש פרק ב"סיינפלד" שבו ג'ורג' מפתח את התאוריה של להראות עסוק במשרד ובפועל לא לעשות כלום. קלאסי.
מניסיוני, בכל משרד יש את הטיפוס הזה, שעסוק בלהראות עסוק. זה דרך אגב לא אומר שהוא לא עסוק, אבל למסתכל מהצד נדמה שהוא יותר עסוק בלהראות עסוק מאשר באמת לעשות משהו משמעותי.
הסימנים לזהוי ה"עסוק הכרוני":

בבוקר הוא תמיד עייף – [...]

אזהרה והבהרה: הפוסט הבא הוא תאורטי לחלוטין, ומבוסס על דברים ששמעתי ולמדתי ממנהלי מוצר אחרים. אצלנו בחברה כולם אוהבים את כולם, עובדים אך ורק לטובת המוצר, ועושים כל מה שאני מבקשת בשמחה.
__________________________________________________________

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתפקיד שלי, הוא העובדה שאני יושבת באמצע. בין הלקוח לפיתוח, בין אנשי הביזנס (מכירות וכו') לבין המעצבים, בין כל [...]

כשהתחלתי את סדרת הפוסטים הזו, היא התחילה מהטיפוסים הבלתי נסבלים. אלה שמעוררים רגשות כל כך חזקים, עד שממש בער לי לכתוב ולהוציא קיטור. אז אחרי שני פוסטים על הטיפוסים המעצבנים (הגאים במה שהם לא יודעים, והמנהלים שלא מנהלים), הגיע הזמן לתת קוים לדמותו של המנהל הטוב.
במקרה הזה, לדעתי, אין טיפוסים או פרופילים, כי הכל ענין [...]

בסולם ה"דרגות" בעולם המקצועי, ניהול אנשים הוא דרגה מעל להיות איש מקצועי פרופר. המקור לפירמידה הוא ברור – מי שיודע את התפקיד והעבודה יכול להגיד לאחרים מה לעשות, ולכן יכול לנהל אותם. בימינו כמובן שלדעת את העבודה זה לא מספיק, ולדעת לנהל אנשים זו תורה בפני עצמה.
כדי שמישהו יחשב מנהל טוב צריך להתקיים שילוב די [...]

זוכרים את העוזרת ש"לא עושה חלונות"?  כך מניסיוני, בכל משרד יימצאו תמיד לפחות אחד או אחת  שעסוקים ב"לא לדעת לעשות דברים".
בחברות גדולות, מדובר בסיפור הקלאסי של "העפרונות זה פה, המחק זה פופטיץ", העברת אחריות, כך שחס וחלילה לא יצא שהוא או היא אחראי למשהו. בעבודתי בחברות גדולות הכרתי הרבה סיפורים על אלה שלא מוכנים לקחת [...]