השבוע הצגנו בתערוכת TFM&A שעוסקת ב- Technology for marketing and advertising. אנחנו היינו קצת שונים משאר החברות שהציגו בתערוכה, רב האחרות התעסקו באחד משלושת הנושאים הבאים: כימות/שיפור טרפיק לאתרים, טיוב מסדי נתונים של לקוחות, ומערכות ניהול תוכן. זה דווקא טוב להיות קצת שונים מהכלל, זה ללא ספק יוצר יותר ענין, כך שמבחינה עסקית אני חושבת שהתערוכה היתה מוצלחת עבורינו.
אבל אם להודות על האמת כשהסתובבתי לראות את שאר הביתנים היה לי די משעמם.
תערוכות כאלה, שהן פתוחות ל”קהל הרחב”, לא באמת מושכות קהל רחב. הן מושכות, כצפוי, את מי שמתעניינים בנושאים הרלוונטים, והעובדה שהן חינמיות (אין תשלום עבור כניסה) אומרת שיש כל מיני אנשים שלא באמת מבינים מה הנושא, אבל זה נראה להם רלוונטי, והם משוטטים במבטים מעורפלים, מחפשים עם מי לדבר ועל מה.
הנושאים לא ממש עניינו אותי, אז כשעשיתי סיבוב בין הביתנים, התרכזתי יותר בצורה מאשר בתוכן. זה החזיר אותי לפוסט שכתבתי לפני כמה חודשים, בעקבות תערוכה דומה, והמסקנות שלי הפעם מאוד דומות. אז אם אתם מתכננים ביתן לתערוכה פתוחה שכזו, הנה כמה תובנות:
1. ביתן גדול ומושקע הוא לא ערובה לכלום – אם הוא גדול מדי, הוא תמיד יראה ריק. אם הוא מעוצב “מדי” הוא קצת מפחיד ומרתיע. צריך לוודא שיש מקום ל”גורם האנושי” – גישה נוחה, מקום לאנשים לעמוד לדבר בצורה רגועה (בלי להרגיש שהם “מפריעים” לתפאורה).
2. צריך למצוא את האיזון במידע שמציגים בביתן – ההשקעה בטקסטים ארוכים ומפורטים היא לפעמים יריה ברגל, כיאנשים נרתעים מלעמוד במשך זמן ארוך ולקרוא, ואם הם כן משקיעים וקוראים -אחרי כמה פסקאות, הם בדרך כלל מגיעים למסקנה שזה לא בשבילהם.
מצד שני אם הביתן מעוצב ומתוקתק, אבל מרב עיצוב ואלגנטיות אין שום מידע מה החברה עושה – גם זה פספוס. רק חלק קטן מהאנשים ייגשו לביתן וישאלו – אז מה בעצם אתם עושים.
3. טכניקות שיווק מתחכמות לא תמיד עובדות – היתה חברה (בעצם תמיד יש לפחות חברה אחת כזו) ששלחה בחורות לבושות בלבוש מינימלי לחלק את הפליירים שלהם. שמעתי הרבה אנשים אומרים שהם לא יעבדו עם חברה כזו. בתערוכה הקודמת היתה חברה ששלחה ילדים לבושים בבגדי בייסבול, במה שהיה אמור להיות משחק מילים שקשור לשם החברה. המון אנשים שאלו מה הקטע, ולא הבינו את הקשר.
מתישהוא אני אשב גם לכתוב קצת יותר ברצינות על ניהול הביתן והאנשים שמגיעים אליו, שזו תורה בפני עצמה – צריך להיות מסוגל לסנן מהר מאוד את האורחים, ולנתב אותם למסלול הנכון: אנשים שסתם רוצים לדבר, לידים שיכולים להיות מעניינים, ולידים סופר- חמים, כל אחד צריך להיות מטופל על ידי מישהו אחר ובצורה אחרת, ועוד תובנות אחרות.
בקיצור, תערוכות כאלה הן הזדמנות, אבל גם אתגר, והעיקר – הן מאוד מאוד מעייפות. העצה הכי טובה שיש לי היא תבואו בנעלים טובות, תוודאו שיש לכם תמיד בקבוק מים, ותכננו ארוחת ערב רצינית בסוף היום.