בשעה טובה אתמול הגיעה הקופסא השחורה, עם הסמסונג גלקסי S.
כמה מחשבות ראשוניות ביותר:
מי בוחר באנדרואיד – אז אצלנו בחברה כשאנשים היו צריכים לבחור, היתה חלוקה מעניינת בין בוחרי האיפון לבוחרי האנדרואיד. מישהו אפיין אותה כך: מי שלא מפחד מקוד, בוחר באנדרואיד. האחרים בוחרים באיפון. באופן כללי זה המסר המרכזי – האנדרואיד הוא סוג של מחשב. צריך לתפעל אותו בתשומת לב, יש לו יתרונות של מחשב (גמישות), וחסרונות של מחשב, ומי שאין לו סבלנות – בוחר באיפון. בדיוק בזמן התפרסם גם המחקר שאומר שבמקביל לקהילת מעריצי אפל, שישלמו יותר ויתקשטו בכל גאדג’ט תפוחי אפשרי, מתפתחת גם קהילה גדולה של “שונאי אפל”, שלא יקנו שום דבר תפוחי אפילו אם באופן ברור הממשק שם יותר טוב.
חויית המשתמש הראשונית – הקופסא חביבה, ההסברים סבירים, הכל בסדר. כמובן שכמי שעוסקת בתחום יש לי הרבה הערות (ה-tutorial בהתחלה לא נראה כמו מדריך, הייתי בטוחה שאני צריכה להתחיל להגדיר דברים, ולא הבנתי למה אי אפשר), אבל באופן עקרוני הכל עובד וברור וקל לתפעול. שוב, למי שמחפש טלפון לצרכי טלפון, יהיה קשה להתרגל. יש הרבה אפשרויות, המון מקשים והגדרות, אבל אני בטוחה שככמות האפשרויות כך גם כמות קיצורי הדרך האפשריים. ההתממשקות לגוגל פשוטה ביותר, ומיד כל הקונטקטס שם, ואתה כבר מרגיש בבית. כמובן שמכאן נובעות מחשבות על האם גוגל היא הענק המרושע הבא, וקצת פחדים על כמות המידע שהם יודעים עלי… אבל הפעם נדחיק לטובת עוד ליטוף של המסך החמודי.
חנות האפליקציות – דווקא כאן הופתעתי לטובה. קל לחפש, קל למצוא, המידע לגבי כל אפליקציה ברור. אולי ההפתעה לטובה נבעה מהצפיות הנמוכות, הבחור מ-RWW שבכה שהוריד את אפליקצית הפליקר הלא נכונה ותקע לעצמו את כל המחשב (סליחה, המכשיר) קצת הרתיע אותי, למרות שכבר כשקראתי את הפוסט שלו חשבתי שהוא נסחף בציפיות שלו. או שאתה הולך על מערכת פתוחה, ולוקח קצת אחריות על מה שאתה מתקין (ברצינות, להתקין את האפליקציה הראשונה שאתה מוצא עם הלוגו של פליקר? בלי לבדוק אפילו כמה אנשים הורידו אותה?), או שתחזור לאפל שם תהיה בטוח שאין שם הפתעות מרושעות (למרות שתמיד יש), אבל גם תהיה בטוח שאתה רואה את עולם מצונזר.
ובכל זאת קצת חשיבה ביקרותית – לא יכולתם למצוא למכשיר שם קצת יותר מגניב מסמסונג גלקסי S?
