שני מחסומים עוד נשארו אצלי, מקובעים במנהגים של החיים האמיתיים ולא עוברים לעולם הדיגיטלי, אבל אני מרגישה שהם עומדים להשבר בקרוב מאד. 1. היומן – סיפרתי כבר בעבר, שלמרות כל האפשרויות הדיגיטליות המרובות, אני עדין מחזיקה ביומן שבועי מהזן הישן, המודפס, הכרוך. קונה חדש כל שנה, ומשתמשת בו לצרכים ה"קלאסיים"…
אחת התכונות החשובות בניהול מוצר היא היכולת לעשות סדר עדיפויות, ולקבל החלטות קשות לגבי איזה פיצ'רים יכנסו למוצר ואיזה לא. רעיונות תמיד יש (למרות שלא כולם טובים, כמובן), ומצד שני משאבים תמיד חסרים. לא אוסיף יותר בסוגיה הזו, רק אומר שהתפלאתי לגלות שבפיצ'ר הדי מגניב של דומינוס פיצה, שמאפשר ללקוח…
תצטרכו להאמין לי שזה לא קשור למעמדי כאמא טריה, אלא שתמיד חשבתי שיש גבול למספר השעות שהאדם צריך לבלות במשרד. אני מאמינה שזה נכון מהרבה סיבות, גם לאדם עצמו וגם לארגון. אין שום טעם בימי עבודה של 10, 12 ו-14 שעות. אין שום טעם. מהפרספקטיבה של הארגון – אין ספק…
