הסיבה העיקרית שאני קונה את ידיעות אחרונות כל יום שישי היא הטור של מאיר שלו.
כמעט בכל יום שישי אני מצטטת ממנו לחברים/משפחה. אין טעם להפליג בסופרלטיבים, באמת שקטונתי מלתאר את נפלאות הטורים.
השבוע הוא מתאר סיור שעשה בשדה פרגים עם פרופסור אבי שמידע. שלו מתאר, בדרך הכל כך יחודית לו את הסיור ומה שלמד על הכלניות, הפרגים ודרכי ההתרבות שלהם. אחת הנקודות המעניינות היא שהפרחים האדומים האלה – כלנית, פרג וכו’ הם “שלנו”, כלומר מקורם במזרח התיכון.
בסיום הטור מודה שלו לפרופסור שלקח אותו לסיור במילים אלה:
“חוץ מפרגים ומכלניות, צבעונים ונוריות, המזרח התיכון היא גם בית הגידול של אנשים שהכל ברור להם: פוליטיקאים שיודעים הכל, אנשי דת שלא שואלים שאלות, מצביאים עם פתרונות. נעים היה לראות אדם שהידע הוא מקצועו, ובכל זאת הוא מלא ספקנות ותהיות. על כמה משאלותיי הוא ענה בפשטות ובכנות: “אנחנו לא יודעים”, או “זאת רק השערה, לא מצאתי ממצאים שמוכיחים אותה”. מבינה זאת האקדמיה אינה רק מרכז של ידע, אלא גם סיכוי של התקדמות”.
וכל המוסיף גורע.