שלום לקופת חולים כללית. האתר שלכם לא רע בכלל, והוא ממשיך להשתפר. אבל מה לעשות, דווקא אצלכם, אי אפשר יהיה (לפחות בעתיד הנראה לעין) להעביר את כל הענין לרשת. הרופאים עדין צריכים לראות, פיסית, את הפציינטים. בדיקות עדין צריכות להלקח באופן פרקטי מלקוחות. ותנו לי לגלות לכם בסוד – זה יקח עוד הרבה זמן עד שאת שתי הבעיות האלה יפתרו בצורה וירטואלית. בינתים – אתם חייבים להשקיע במקומות הפיסיים. אין ברירה.
אז בואו נדבר על מרפאת נשים בתל אביב. אני מטופלת שם (רק מסיבות טובות, טפו חמסה טפו) כבר יותר משלוש שנים. כבר שלוש שנים אומרים שבקרוב הבנין יועבר, ולכן לא משקיעים בו יותר מדי, אבל בינינו – ההערות שלי כאן בהמשך הן כל כך קלות לטיפול, ולהשאיר אותן בצורה הזו כבר יותר משלוש שנים זה פשוט זלזול.
1. שרותים – קוראי הבלוג יודעים שאני רגישה לדברים האלה. אבל כאן זה באמת צועק.
אישה הולכת לשרותים במרפאה. אני מבטיחה לכם, אנשי התכנון, הביצוע, והניהול של קופת חולים, שהיא מחזיקה את הדברים הבאים:
תיק – אני מבטיחה לכם. יש לה תיק על הכתף, או ביד.
מעיל – או ג’קט, או עליונית בקיץ
אביזרים לבדיקה – למה אני הולכת לשרותים שם? כי יש בדיקה כלשהיא שצריך לעשות. והיא בדרך כלל מגיעה בכוס, עם איזשהוא מכסה, ועוד איזה גאדג’ט לתרבית… הבנתם את העניין.
אז למה- למה-למה-למה -למה- למה אין איפה להניח את אלה?!
למה אין מתלה על הדלת בשביל התיק והמעיל, למה אין מדף פשוט להניח את כל הפיצ’פקעס?
אתם באמת רוצים שאני אתאר לכם את הסיטואציה, מה קורה כשאני נכנסת לשם? איזה גמישות וקרקס צריך בשביל להצליח לשמור את כל החלקים יבשים ונקיים…
2. הממשק הממוחשב – יש שני סוגים של טיפולים. לפגוש רופא, או לראות אחות. בשביל לפגוש רופא, צריך להעביר את הכרטיס המגנטי, ואז מקבלים פתק עם מספר ופרטים על החדר שבו הרופא מקבל היום. סבבה. מה תעשה אישה שצריכה לראות אחות? תעביר את הכרטיס גם היא. אבל לא! לא צריך להעביר כרטיס. בשביל לראות אחות צריך ללחוץ על הכפתור מצד שמאל למטה של המסך. אף אחת, אבל אף אחת, לא רואה את הכפתור הזה ולא מבינה. אז הן מנסות להעביר את הכרטיס, אבל זה לא מוביל לשום מקום, אז הן הולכות לעמוד לפני הדלת של חדר האחיות, רק כדי לגלות שמישהי, מתישהוא, תצעק עליהן שבלי פתק הן לא יכולות להכנס.
אחרי שראיתי את התסריט הזה קורה פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, אמרתי לעצמי – למה האחיות לא פותרות את זה? למה אין פתק על המסך שאומר- לאחיות לחצי על הכפתור מצד שמאל?
שאלתי את האחות. התשובה: אסור לנו לשים שלטים על המכונה. אבל כל אישה שואלת רק פעם אחת.
ולסיום הערה קטנה. קטן אבל מעצבן. . מדובר במרפאת נשים. במרפאה הזו מטפלים אך ורק בנשים. אומרים שכל העולם הולך לכיון הזה – פרסונליזציה. וזו פרסונליזציה מהסוג הפשוט והברור ביותר – רק נשים. אז למה בכרוז שמודיע של מי התור הבא, קוראים לכולנו “מטופל מספר X”. כל כך קשה להקליט פעם אחת “מטופלת”?
ושכולנו נהיה בריאים. בריאות.