בחודשים האחרונים חיפשתי את העבודה הבאה שלי. סיפרתי כבר שיצאו לי מזה דברים ממש טובים, ואני מקוה שגם העבודה החדשה שאתחיל עוד מעט תהיה נהדרת כמו שאני חולמת. אבל למדתי בתהליך החיפוש הזה עוד דבר, משמח, הוא שכל השוק הזה שאני נמצאת בו, התבגר. נגדיר בזריזות מה זה "השוק הזה". אז…
לפני כמה חודשים עזבתי את קליקטייל, שם עבדתי חמש וחצי שנים. בעולם שלנו, חמש וחצי שנים זה די הרבה. בעולם הסטארטאפים זה המון. כשמתחילים לעבוד בסטארטאפ נשאלת השאלה הבסיסית האם החברה תשרוד חמש שנים, עוד לפני שנשאלת השאלה האם העובדת תשאר שם… אבל קליקטייל היתה מקום שמאוד רציתי לעבוד בו,…
קראתי פוסט בבלוג של ALEPH, קרן השקעות ישראלית, על ה-סיבה למחסור של נשים בהיי-טק הישראלי. כתבה את הפוסט הילי רג'ואן, ולמרות שאני שמחה על העלאת הנושא, הפוסט הזה הרגיז אותי. במקום להכנס לויכוח שהתפתח בפייסבוק של אדן שוחט, החלטתי לכתוב פוסט משלי. (לקריאת הפוסט המקורי – כאן). מה הרגיז אותי? 1.…
זה לא שבון ג'ובי הוא אליל ילדותי, לדעתי בילדות/נערות הכרתי את השם אבל לא את המוסיקה. אבל בטיול לפני כמה שנים בארה"ב, כשחיפשנו מוסיקה לשמוע ברכב התברר שבמרחב הגדול מאוד מאוד בין המוסיקה שאני אוהבת, לבין המוסיקה שאוהב בן הזוג, נמצא אחד בון ג'ובי, ביחד עם עוד כמה בודדים כמובן,…
