בחודשים האחרונים חיפשתי את העבודה הבאה שלי. סיפרתי כבר שיצאו לי מזה דברים ממש טובים, ואני מקוה שגם העבודה החדשה שאתחיל עוד מעט תהיה נהדרת כמו שאני חולמת. אבל למדתי בתהליך החיפוש הזה עוד דבר, משמח, הוא שכל השוק הזה שאני נמצאת בו, התבגר.

נגדיר בזריזות מה זה “השוק הזה”. אז אנחנו מדברים על עולם ההיי-טק, חברות שמתעסקות באינטרנט על כל גווניו, בשרותים מבוססי ווב/ענן. זה יכול להיות ad-tech, שרותי תוכן לסוגיהם, אנליטיקה, פרסונליזציה, אפליקציות וכו’. מבחינת גודל החברה אנחנו מדברים על חברות החל משלב המייסדים + בודדים, ועד לחברות בגודל של כמה מאות אנשים. לא חברות ענק, אבל גם לא קטנות.

אז מה זה “התבגרות”?  את ההתבגרות אני יכולה לסמן בשתי רמות שונות:

1. התבגרות מקצועית: הכרה בחשיבות ניהול המוצר כתפקיד, כדיסיפלינה. הפתיע אותי עד כמה למיסדים של חברות, ליזמים,  ברורה חשיבותו של תפקיד מנהל המוצר. מניסיוני, בעבר בסטארטאפים היו בדרך כלל איש אחד טכני ואחד שעשה הכל – מביזנס ועד מוצר. ברגע שהחברה קצת יותר גדלה, והתברר שהיזם ה”כללי” לא ממש יודע לעבוד עם מפתחים, או לא ממש מצליח לקשיב לשוק בצורה מלאה תוך שהוא עושה כמה תפקידים יחד, אז הוחלט להביא מנהל מוצר. בדרך כלל דובר על מנהל מוצר צעיר, שתפקידו “לתעד” את הרעיונות של היזם…
היום ניתקלתי בכמה יזמים (לא אחד!) שכשהם עוד בשלב התכנון הראשוני, הם כבר מחפשים איש/אשת מוצר, ומוכנים אפילו לתת להם טייטל של FOUNDER. קשה לאפין את היזם הזה, כי נתקלתי גם במנוסה וגם בצעיר. היזם המנוסה – כבר מבין את חשיבות תפקיד ניהול המוצר, ומבין שהוא לא מומחה וצריך מומחה לידו. היזם המאוד צעיר, שגם הוא כבר מבין שהוא צריך מישהו מנוסה לידו בתפקיד כל כך משמעותי.

2. התבגרות אישית: הכרה בצורך של עובדים באיזון בין העבודה לבית.
בעבר כשחיפשתי עבודה הדגישו בפני ברב המקומות עד כמה “עובדים כאן קשה”, “אנחנו עובדים מסביב לשעון”, “מאוד אינטנסיבי כאן”, וכו’. הפעם, כמעט בכל המקומות שהתראינתי, אמרו לי המראינים מיוזמתם שהם מבינים שאני אמא, שיש להם הרבה הורים/כולם בהנהלה הורים, שהם לא מאמינים בלהיות במשרד 14 שעות ביום, וכו’.
אמרו לי “אנחנו לא מאמינים בלשחוק את העובדים”, אמרו לי “אנחנו לא מסתכלים על השעון אלא על הערך של העבודה”.
בעיני כל אלה הם ממש אינדיקציה להתבגרות של השוק שאנחנו עובדים בו. וזה משמח. מאוד. שמעתי גם על חברות שבהן מתגאים שאתמול הייתי כאן עד שלוש בבוקר, על העבודה סביב השעון, על הסביבה הדינמית, מגניבה, אינטנסיבית… אבל זה קרה הרבה פחות! הרבה הרבה פחות. הרבה יותר חברות דיברו איתי על הבגרות, הערך, האיזון.
יכול להיות שזה רק דיבורים, יכול להיות שבפועל החיים נראים אחרת. אבל אני חושבת שבאמת יש כאן ענין של התבגרות. שלפני 15 שנים לא היו הרבה אנשים בני ארבעים+ בעולם הזה. כולם היו יותר צעירים, השוק היה יותר צעיר, והתרבות היתה יותר מותאמת לכיון הזה.
אני מקוה.