ההרצאה הזו ב-TED, היא כל כך חכמה וכל כך נגעה בי, ממש עלו בי דמעות.
אקצר לכם אותה, בתנאי שתבטיחו להקדיש את הדקות המעטות לראות אותה בכל זאת. מבטיחים? מעולה.

אז התקציר הוא כזה – אנחנו מחנכים נשים, מהילדות, להיות מושלמות או לפחות לשאוף לשלמות. את הגברים מעודדים להעיז, לנסות, להיות אמיצים. את הנשים מעודדים להיות מושלמות. וזה מסביר הרבה מההתנהגויות שאנחנו רואים בנשים בהמשך, התנהגויות שדיברנו עליהן כבר מזמן – על העובדה שנשים לא מציעות את עצמן לתפקידים שהן לא מרגישות בטוחות שהן יכולות לעשות, שהן לא מגישות עבודה שאינה מושלמת, שהן לא משתתפות בדיונים כשהן לא בטוחות ב-100% שמה שיש להן להגיד הוא נכון/חכם/מתאים.

שמעתי את ההרצאה, וחשבתי על כל כך הרבה מקרים שחוויתי וראיתי, דוגמאות ישירות להתנהגויות האלה.

הזוית של ההרצאה היא חינוך הילדות, והמסרים שאנחנו מעבירים להן החל מהילדות. וזו זוית חשובה ורלוונטית כמובן. אבל תרשו לי להגיד שגם בבגרות, המסרים האלה לא נגמרים כלפי הנשים. בבגרות אמור להיות לנו כבר הכח, והשכל, לברור את המסרים שאנחנו מקשיבות להם. אבל זה לא תמיד קל.

אביא ציטוט מבלוג פוסט שנתקלתי בו היום. הנה:

“מסקנה: אין שום סיבה לרצות להראות צעירה כשאת לא צעירה. לגיל צעיר יש כמה יתרונות, אני מודה, אבל הם שווים משהו רק כשאת באמת צעירה. אם כבר חיית את השנים, הלכת את הקילומטראז’, הרווחת את הניסיון והחכמה, המינימום זה להראות בהתאם ולקבל את היחס ההולם. כלומר, אם את לא רוצה שמישהו יחשוב בטעות שאת “אקסטרימלי יאנג”, תצטרכי לכוון גבוה. קצת יותר גבוה ממה שנראה לך שצריך.

לטובת הקסם הזה נזדקק לפריטים הבאים:
חולצות אריג (אם את לא אוהבת חולצות שדורשות גיהוץ, תוכלי ללבוש סריגים, אבל הם יצטרכו להיות מאיכות ממש טובה), בגדים גזורים היטב, נעליים טובות, גוונים מונוכרומטיים, טיפוח כללי ברמה גבוהה (תוכלי לבחור להזניח אחד מהרשימה, אבל לא את כולם: פן, מניקור, פדיקור, איפור קליל), מעט תכשיטים, אבל אמיתיים.”

אפשר לטעון שרוח הדברים היא פמיניסטית ואפילו מהפכנית – לא צריך לרצות להיות צעירה. העולם לא נועד לצעירות. צריך לרצות להיות מה שאת. זה באמת מסר מקסים, שאני יכולה להתחבר אליו. אבל אז, כדי להיות מה שאת, יש כאן הנחיות לפעולה. כי אי אפשר פשוט להיות מה שאת, כמו שאת מרגישה ורוצה ומתאים לך. לא לא לא. גם להיות כמו שאת, צריך לעשות לפי הוראות מוקפדות ומדויקות.

השורה שהיתה לי הכי קשה כאן היא דווקא זו שבסוגריים –  תוכלי לבחור להזניח אחד מהרשימה, אבל לא את כולם: פן, מניקור, פדיקור, איפור קליל

באמת?? מותר לי לבחור להזניח משהו?  אחד מותר אבל כל השאר לא? וכל זה בשביל להיות מי שאני! ולא לנסות להראות צעירה ממה שאני באמת?

כמובן שאפשר לטעון שזה בלוג של אוירה, הוא מודע לעצמו, הוא מתעסק בדברים האלה בשילוב של רצינות, ציניות, ובדיוק במינון הנכון.  ואני אומר שאתן צודקות כמובן, אבל בעיני זה עדין חלק מהמסר ההוא, של השלמות. זו הדרך. יש דרך נכונה. אפילו להיות עצמך יש דרך נכונה ולא.

ואפשר כמובן להגיד שאנחנו כבר מבוגרות, ובוחרות איזה בלוגים לקרוא, ועל מה להסתכל, וכמה לתת לכל אלה להכתיב או אפילו להשפיע על החיים שלנו, אם בכלל. ואני אומר שזה לא כל כך פשוט. והמסרים לגבי איך אישה צריכה להראות מציפים אותנו מכל עבר, והציפיות הגבוהות שהוטמעו בנו מילדות הן קשות מאוד להפרכה.