שי לי שינדלר היא מגישה בטלויזיה. יכול להיות שנתקלתם בשם שלה, אי שם בין התכנית של גיא פינס לתכנית ״הצינור״. שתי התכניות האלה לא חביבות עלי במיוחד, אבל את השם והפנים שלה אני מכירה מהטלויזיה. קצת יותר לעומק אני מכירה את בעלה, ליעד אגמון, שאנחנו מכרי עבודה שכאלה, ויצא לנו להפגש ולפטפט כמה פעמים.
והנה הסיפור, כפי שקראתי אותו בעיתון – שי לי עברה בעקבות ליעד, עם שני ילדיהם, לניו יורק. הוא מנכ״ל של סטארטאפ, והעבודה לקחה אותו לניו יורק. אחרי לידת הבת השניה שלהם, שי לי קיבלה הצעה מגיא לרר, להנחות לצידו את התכנית החדשה שלו – הצנרת. מבחינתה זו היתה הזדמנות קריירה שהיא לא רצתה לסרב לה, ואחרי התיעצות משפחתית הוחלט שהיא ושני הילדים יחזרו ארצה, וליעד ימשיך לחיות בניו יורק, בינתים.
אני מתארת לעצמי שזו לא היתה החלטה קלה בכלל. אני מתארת לעצמי שזה אומר שהחיים שלהם עכשיו לא פשוטים בכלל. אין לי שום מושג מה הייתי עושה במקומה. אבל אני בטוחה שמותר לה, ולמשפחה שלה, לקבל איזו החלטה שמתחשק להם. אין כאן החלטה נכונה, אין שום דרך לדעת מה ילד יום, וכל אישה וכל זוג צריכים לקבל את ההחלטות שלהם, ושיהיה להם בהצלחה.
אבל לא על ההחלטה הזו שי לי מקבלת את מדלית פמיניסטית השבוע (המדליה הנחשקת של הבלוג הזה, החסרה משמעות לחלוטין). היא מקבלת אותה על הוידיאו הבא. היא מספרת שם על התגובות שהיא מקבלת ברחוב על ההחלטות שלה. זה לא אמור להפתיע אותי שעם ישראל מבהיר לה מה עמדתו על ״הטעות״ שעשתה, אבל אני מודה שזה כן הפתיע אותי. ועוד יותר הפתיעו אותי התגובות לוידיאו הזה. קראתי כמה מהן, וממש התרגזתי.
החביבות עלי:
– למה אתם מסתירים שנפרדתם? אין הסבר אחר להחלטה כזו.
– בשביל מה עזבת את בעלך? בשביל לשבת בטלויזיה חצי שעה כל ערב? זה קריירה?
אז בקיצור, כאן בפינת הפמיניסטית החדשה, אני רק רוצה לחזור על מה שברור לי – כל אישה, וכל זוג, וכל משפחה, יכולים וצריכים לבחור את מה שמתאים להם ואיך שנכון להם לנהל את החיים שלהם. קריירה של אמא, אם היא חשובה לאמא, היא חשובה לכולם. בדיוק כמו הקריירה של אבא. בדיוק כמו טובת הילדים. וגם ההגדרה של קריירה – היא ההגדרה שאת ואתה בוחרים לכם. לא כולנו יכולים וצריכים להיות מנתחי מוח.
אלה היו 350 מילים, שחבל שעוד בכלל צריכות להאמר ב-2017.
[youtube https://www.youtube.com/watch?v=N63b2h4fIwk&w=560&h=315]