נתחיל בהתחלה. הפתיח של הסדרה הזו גאוני בעיני. להקשיב לטקסט של השיר, ולהתסכל על התמונות.
ראיתי את כל הסדרה.
- היא אישה מרשימה מאוד. קורות החיים שלה מרשימים. היא מאלה שמצטיינות בכל מה שהיא עושה, החל מהתיכון, והקולג’, והאוניברסיטה, ולאורך כל שלבי הקריירה שלה. היא פמיניסטית אמתית, והיתה ממובילות המאבקים הפמיניסטים של שנות הש-70 והלאה. יחד עם זאת היא לא היססה לקחת תפקידים תחת בעלה כדי להוביל נושאים שהיו חשובים לה כמו ביטוח בריאות וזכויות ילדים, והיא לא היססה לקחת את תפקיד מזכירת המדינה אצל אובמה, למרות שהיה המועמד מולה.
- במשך השנים שלה בעין הציבורית האשימו אותה בכל דבר עלי אדמות. החל מהאשמות שמשרד עו”ד שהיא היתה שותפה בו קיבל כסף מהממשל כשבעלה היה מושל, ועד להאשמה שבגללה התאבד חבר טוב שלהם (שעבד בבית הלבן), או שהם התנקשו בו (!). היה כמובן גם סיפור האימיילים, שבו היא לא הפרה שום חוק, ובסופו של דבר התברר שלא היה שם כלום. ויש כמובן גם את ההודעה של מנהל ה-FBI, עשרה ימים לפני הבחירות לנשיאות, שפותחים את החקירה שוב, שרבים חושבים שעלתה לה בבחירות.
- היחסים שלה עם בעלה – מהסרט ברור שהכל התחיל מסיפור אהבה מאוד גדול. אבל הוא בגד בה, ולא פעם אחת. לפחות פעמיים היו בכותרות. המסקנה שלי מהסרט היא שהסיבה שהיא נשארה איתו היא אהבה אמיתית, ולא שום דבר אחר. רואים בסרט עד כמה הוא עוזר בקמפיין, ועד כמה היא מחוברת אליו, כמו למשל שיחה אליו באמצע הלילה, כדי לחלוק איתו את השמחה על הזכיה בפריימריז ב-5 מדינות ביחד ב-super tuesday.
- אבל ההחלטה שלה להשאר איתו עלתה לה בהרבה מאוד קולות.
תובנה מעניינת של אחת היועצות שלה – נשים לא רצו להצביע לה, בגלל הביקורת על כך שנשארה עם בעלה. אבל אם הוא היה רץ שוב, הן כן היו מצביעות עבורו.
- היא פמיניסטית אמיתית, והיא פורצת דרך. לנשים שיבואו אחריה יהיה הרבה יותר קל, ולו רק כי תהיה נקודת התיחסות. הרבה מהביקורת שהופנתה אליה היתה ש”היא לא נראית כמו נשיאה”. אבל איך נראית נשיאה? עכשיו כבר יוכלו להשוות אליה, וזה יעשה את כל התהליך יותר פשוט.