כולם מדברים על למונייד, ובצדק. למי שבמקרה לא מכיר/שמע, מדובר בסטארטאפ ישראלי, שהוא למעשה חברת ביטוח חדשה. הייחוד הבסיסי שלה הוא במודל הגביה – היא גובה מהמבוטחים אחוז קבוע שהוא מחיר השרות שלה, ובכך שוברת את המשוואה שכל דרישה של המבוטח היא הפסד של החברה. אם נשארים רווחים בסוף השנה, מעל סף מסוים, למונייד תורמת אחוז ממנו לעמותה שהמבטוח בוחר. בחודש האחרון הם הנפיקו את החברה בניו יורק, הנפקה מוצלחת ביותר.
מעבר לעקרון הבסיסי של מודל הגביה, הם גם בנו את החברה סביב כל העקרונות המודרניים של סטארט אפ – התרכזות במשתמש(ת), מובייל-פירסט, שרות שניתן ע”י בוט חכם (משין לרנינג כדי לשפר את השרות), וכו’. זה נשמע מתבקש כשמדובר בסטארטאפ של שנות ה-2000, אבל צריך לזכור שחברות ביטוח (בטח אמריקאיות) הן ארגונים בני יותר מ-100 שנה.
באחד הסטארטאפים שעבדתי בו, אחד הלקוחות שלנו היה חברת ביטוח אמריקאית ענקית. סמנכ”ל הדיגיטל שם סיפר לי על הקושי לשווק ביטוח. אנשים חושבים על ביטוח רק בכמה נקודות מאוד ברורות במהלך החיים שלהם (קנית דירה, לפעמים בחתונה), ובשאר הזמן – הם ממש לא רוצים שיזכירו להם את ענייני הביטוח. הוא טען שביטוח מתקשר לאנשים עם אסונות ומוות, ואין להם שום ענין להתעסק בזה אם לא חייבים.
מעבר לזה, חברות הביטוח גם לא עשו שום מאמץ להקל עלינו את ההבנה של עולם הביטוח – המפגש השנתי עם סוכן הביטוח של החברה, שמסביר לי על פנסיה/ביטוח מנהלים/שאר ביטוחים הוא אחת הפגישות המתסכלות ביותר בשנה שלי – אני תמיד כותבת לעצמי נקודות וסיכום של הפגישה, ובכל זאת יוצאת משם בלי שבאמת הבנתי מה בדיוק קורה שם, מה בדיוק אקבל בפנסיה, והאם החלטתי את ההחלטות הנכונות.
אז אפשר לומר ששוק הביטוח הוא שוק שהיה “בשל להפרעה”. זה שוק שלא השתנה כבר עשרות שנים, למרות שהעולם השתנה מאוד. זה שוק עצום. זה שוק שאין בו שחקן אחד שהוא מונופול/שולט על השוק. מבחינת המודל העסקי – כשמישהו מתחיל להשתמש בשרותי חברת ביטוח, הסיכוי שהוא יחליף/ישנה אותה קטן מאוד. קצת דומה לבנק.
אז הנה הגענו ללמונייד – שמעבר לכל הדברים המצוינים שהם עשו, בולטים בעיני שני דברים:
- יש להם אומץ – אני פשוט לא יכולה לדמיין איך אפשר לקום בוקר אחד ולהגיד לעצמי – יודעת מה? בואי נלך להקים חברת ביטוח! רק המחשבה על כל ענייני החיתום, הבירוקרטיה, הסיבוך, הסיכון… אין שום סיכוי בעולם שהיה לי אי פעם האומץ לעשות משהו כזה. צריך אומץ, צריך בטחון בעצמך, צריך איזה שילוב של שני אלה שהוא כל כך נדיר.
- גם בבניית החברה הם הפעילו את העקרונות שלהם לגבי בניית מוצר – הם הפכו את החברה למעסיק נחשק, שאנשים רוצים לעבוד אצלו. הם בנו את המשרד במרכז תל אביב, עשו ברנדינג חזק ביותר, ובזכות החדשנות, בזכות הפוקוס, בזכות אוירת העשיה, אני יודעת שאנשים ממש מתחרים על תפקידים בלמונייד, וזה מרשים.
- הכי אני אוהבת את אלה שמסבירים לי שזה לא הישג כזה גדול – “הם פשוט פנו לקהל הנכון (צעירים), במסר הנכון (קלות השימוש, המסר החברתי), בטון הנכון – והנה, יש להם קהל ענק, ועם המודל של ביטוח (שאנשים לא עוזבים) – זה ביזנס קל וברור”.
ברור.
מצרפת לכם לינק לפוסט מצוין של Lihay Gersht שמנתח את הוידיאו שלמונייד הכינו בדרך להנפקה.
וכאן הוידיאו עצמו (עשוי מושלם, כצפוי)