הכתבה של עומרי אסנהיים אתמול ב”עובדה” היתה חשובה, אבל בעיני היו בה כמה פספוסים ממש קריטיים, וחבל.
1. האם שאול מרידור נשוי? לאשה? יש לו ילדים? בני כמה הם? האם היותו איש משפחה מקשה על העבודה שלו? האם התיעץ עם אישתו לפני שהחליט להתפטר?
האם התשובות לשאלות האלה מעניינות מישהו? לדעתי לא.
לכן הן גם לא מעניינות בהקשר של קרן טרנר, ולא היו צריכות לעלות.המסגור של קרן טרנר כ”אמא ואשת מקצוע” מיותר, פוגע בה, ופוגע בנשים בכלל.
2. הנושא היה צריך להיות חשיבות התקציב השנתי, ובהמשך ישיר השאלה למה אין תקציב.
זו נקודה שהרבה ישראלים לא מבינים, וברגע שמבינים – אין ויכוח שמדובר במחדל איום ונורא, שנובע אך ורק מסיבות פוליטיות.
3. הנושא השני היה בעצם תהליך קבלת ההחלטות במשרד.
גם שם, לא הוסבר מספיק טוב הענין המהותי. על ההחלטות שהתקבלו עדין יכול להיות דיון ויכולה להיות אי הסכמה לגיטימית. הנושא הוא ההליך המזלזל ובעייתי, לא חילוקי הדעות המקצועיים.