בואו נעשה קצת סדר בשימוש בסימני פיסוק. כי אני חיבת להודות שהשימוש שאנשים עושים בהם קצת מעצבן אותי.
נקודה
– בסוף המשפט יכולה להיות נקודה אחת, שמסמנת סיום, או שלוש נקודות שאומרות משהו כמו ״ויש עוד״. אין דבר כזה שתי נקודות, ואין ארבע. תרדו מזה.
– נקודה תופיע צמודה למילה האחרונה. אין רווח בין האות האחרונה לבין הנקודה. אומר שוב – אין רווח בין האות האחרונה לנקודה. אין.
סימן קריאה
– אחד, ורק אחד. במקרים חריגים, אפשר להשתמש בשלושה, אבל קחו בחשבון שריבוי סימני קריאה לא מסמלים התלהבות או הדגשה, אלא נקראים כהיסטריה ולחץ.
?! (סימן שאלה + סימן קריאה)
– לא יודעת מה אנשים מנסים להגיד כשהם משתמשים בשילוב הזה, אבל אצלי בראש הוא נקרא כתדהמה משולבת בלחץ. לדוגמא – למה המים זורמים דרך התקרה?!
בכל מקרה, השילוב ישמש רק במקרים נדירים. אומר זאת כך – בכל שנותי השתמשתי בשילוב אולי פעם או פעמיים. אולי.
ר ו ו ח בין אות לאות.
עוד אחת מהדרכים להדגיש מילים. תשתמשו אם אתם צריכים, בעיני זה מיותר.