אסטרונאוטים אינטרנטים

מחשבי ענק? מחשבי על? חישוביות מתוחכמת? ממש לא. לאוניברסיטת אוקספורד יש את כל אלה, ובכל זאת מאתים אלף איש עם זוג עינים ומחשב אישי, זה מה שמשמש לקטלוג של הכוכבים והפלנטות בגלקסיה, בפרויקט שנקרא "galaxy zoo". 

מסתבר שהאוניברסיטה הקימה אתר אינטרנט, עם אפליקציה שבה היא מציגה כמעט רבע מליון תמונות של הגלקסיה, שצולמו על ידי רובוט בחלל, והיא מבקשת את "עזרת הציבור" במיספור וקטלוג שלהן. כל משתמש (לאחר מבחן פשוט), יכול ללמוד את החוקים ולעזור לקטלג את מה שהוא/היא רואה בתמונות.  הם אומרים ששום מחשב על לא מצליח להגיע ליכולת של בני אדם לנתח תמונות מורכבות, והעובדה שהאינטרנט נתן להם גישה ל-200,000 מוחות כאלה, בעצם בנתה עבורם את המעבד המושלם. 

הם כמובן מנתחים את התוצאות, מעבדים ועושים סטטיסטיקות על כל תמונה, ולא מקבלים דיווח של אדם אחד כסופי. אבל כח העיבוד הזה הוא מדהים, והם מספרים שכבר אובחנו מספר אוביקטים שלא זוהו בעבר, ואחד מהם אפילו קיבל את השם של המורה מהולנד שמצא וקטלג אותו.

חוכמת ההמונים wisdom of the crowd, זה קונספט שמדברים עליו הרבה בהקשר של האינטרנט. מצד אחד, מדובר בגרסא המודרנית של "מליון סינים לא טועים", היינו אם מליוני אנשים משתמשים במוצר מסוים, סימן שהוא עובד (מי אמר פייסבוק? אמזון?). מצד שני, וזה החלק המענין באינטרנט, יש גם את תופעת ה"זנב הארוך" long tail, שמתיחסת לעובדה שמעבר למוצרי הענק, יש עוד המוני אנשים שיש להם עניינים הרבה יותר ספציפיים (זוכרים את ה"צר מול רחב"), ובפלטפורמה כמו האינטרנט, גם לעניינים האלה יש מקום, ושוק אמיתי. 

במקרה של galaxy zoo יש צעד אחד מעבר לשימוש בחוכמת ההמונים (שאמורה להצביע על משהו ש"עובד"), כאן רותמים את ההמונים לטובת צורך ספציפי, מה שנקרא * crowd sourcing .  השימוש הזה בגולשי האינטרנט לצורך קידום נושא ספציפי הוא משהו שנעשה יותר ויותר ברשת, בנושאים רבים ושונים, החל מנושאים פילנתרופים לחלוטין שמקדמים את החברה באופן כללי, ועד לשימוש במשתמשים על מנת ליצור מוצר טוב יותר.

הדוגמא של אוניברסיטת אוקספורד היא אחת  – המאמץ המשותף יקדם כמובן את החוקרים והאוניברסיטה, אבל בסופו של דבר יקדם גם אם הידע האנושי.  

דוגמאות אחרות אפשר לראות ברשת בשימושים שונים:

תרגום של אפליקציות – מוצרים שרוצים לתרגם את הממשק שלהם לשפות שונות עושים את זה לאחרונה בעזרת המשתמשים עצמם. ning עושים את זה כבר שנים. יש להם ממשק (טופס ארוך מאוד מאוד) שמפרט את כל הטקסט שמשמש באפליקציה, והמשתמשים מוזמנים לתרגם את כל המונחים ולשמור "שפה" משלהם. אפשר אפילו להחליט שבמקום "משתמש" אני רוצה לקרוא לאנשים "חבר", ולשמור גירסא כזו. פייסבוק עשו את זה לאחרונה, עם ממשק הרבה יותר ידידותי, ותרגמו לעשרות שפות תוך מספר שבועות. הכח והידע של המשתמשים היה מרשים. 

פיתוח משותף – תוכנות ומוצרים שמבוססים על קוד פתוח, למעשה עושות שימוש גם הם ב"גיוס המונים". מפתחים מכל העולם עובדים על פיתוח גרסאות, תוספות ותיקונים לתוכנות שמשמשות רבים אחרים. דוגמאות ברורות הן כמובן wordpress, אבל גם פיירפוקס, ועוד תוכנות רבות.  השלב הבא מבחינה עסקית הוא כמובן מתן שרותים נוספים בתשלום, אבל זה כבר לא רלוונטי לעניין הנוכחי. 

אז הפרויקט של אוניברסיטת אוקספורד הוא בדיוק כזה. מגייס את ה"המונים", חוכמתם ויכולתם, לטובת צורך ספציפי. המשתמשים מתגייסים כי זה מעניין אותם, שימושי להם, או סתם כייף.

הגלקסיות הן נישה, תרגום של פייסבוק הוא כבר פרויקט יותר רחב, ופיתוח תוכנה יכול להיות אי שם על הרצף שבין נישה למוצר רוחב.  האלמנט המשותף לכל אלה בעיני, הוא הרצון הטוב והשותפות סביב הגלובוס, ומחוץ לו אי שם בגלקסיות שמסביבנו…

 

* ותודה לקורא flash

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

2 תגובות

  1. Crowd-sourcing. Speaking of amazon, have a look at Amazon Mechanical Turk. They are doing really unusual things there.

  2. צודק צודק צודק. זה הביטוי הנכון, crowd sourcing, לא חוכמת ההמונים. חוכמת ההמונים זה לא בדיוק התהליך שתארתי פה. בלבול במינוחים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *