אני עדין בפייסבוק

היום הוא "יום ההתנתקות מפייסבוק", שהוכרז בעקבות גל של משתמשיo שהכריזו שנמאס להם מאיך שפייסבוק מתיחסת "אליהם, למידע שלהם, ולהתקדמות של הרשת ככלל" והנה הם נוקטים עמדה, ועושים מעשה.

הם סוגרים את החשבון שלהם בפייסבוק באופן סופי ומוחלט, ולעולם לא יחזרו לשם.

זו כבר הפעם השניה שאני שומעת על גל כזה, בזמנו קראו לזה אצלנו במשרד – facebook suicide (התאבדות פייסבוק) שמשמעותה היתה לסגור את חשבון הפייסבוק באופן סופי.

פייסבוק יודעים שאנשים שסוגרים את המשתמש שלהם, בדרך כלל לא חוזרים. לסגור/לבטל את החשבון זו פעולה שמעידה על רצון אקטיבי לא להיות יותר חלק מה"קהילה". אני בטוחה שיש מאות אלפים (ואפילו מליונים) שפתחו חשבון בפייסבוק ואחרי תקופת זמן מסוימת הפסיקו לחלוטין להתענין בחשבון הזה. לאנשים האלה יש עדין חשבון, וסביר להניח שהם לעולם לא יטרחו לעשות את הפעולה האקטיבית ולסגור את החשבון. הם פשוט יתנו לו לשבת שם, עד שתהיה סיבה ממש טובה לסגור אותו (למשל כשיתברר שפייסבוק מוכרת את כל רשימת כתובות האימייל לגוף כלשהוא), או עד בכלל.

מתוך הידיעה הזו, שכל משתמש שעוזב הוא הפסד מהותי, חברות כמו פייסבוק שכוחן מתבסס במידה רבה על גודל הנתונים שלהם, יוצרות תמיד מבוך מורכב-עד-בלתי-אפשרי לסגירת החשבון. סיפר לי פעם חבר שעבד באחד מאתרי ההכרויות הגדולים ביותר באירופה, שה-flow לסגירת החשבון באתר שלהם היה הפיצ'ר המורכב ביותר ליישום בכל האתר כולו. הוא הרגיש שמנהלי המוצר היו מוכנים לבקש מהמשתמש דגימת דם ופתק ממהורים לצורך ביטול החשבון, אם רק היו יכולים (הקריקטורה הזו היא פשוט חובה).

גם פייסבוק אינם בוחלים באמצעים, ומנסים להפעיל על המשתמש לחץ ברמה הרגשית – תוך שהם מראים לך את התמונות של כל מי שיתגעגעו אליך אם רק תחשוב על לעזוב…

אלה לא חברים שלי...

התמונה לצורך המחשה בלבד

גם אני רגישה לפרטיות שלי, גם אני רוצה שהרשת תהיה מקום יותר פתוח ויותר טוב, אז למה אני לא עוזבת את פייסבוק? ובכן, אני חושבת שיש לי סיבות מאוד טובות דווקא להשאר בפייסבוק, והנה הן לפניכן.

פרטיות זה לא העניין - נכון, מדיניות הפרטיות של פייסבוק לא נראית לי, אני חושבת שאפילו אם הם מאפשרים לשמור על פרטיות, הפונקציונאליות והניסוחים וברירות המחדל הן בעיתיות.
אבל יש כאן בעצם שתי סוגיות, הראשונה היא הסוגיה האישית (שמירה על המידע שלי עצמי) והשניה היא הסוגיה הכללית, ה"מוצרית".
מבחינה אישית – אין לי בעיה עם פייסבוק. הבעיה בעיני היא בעית גבולות אישית. כל משתמש צריך להחליט מה הגבולות שלו, ועד כמה הוא מוכן לשתף (כמו שניסח יפה ירדן לוינסקי). לי אין בעית גבולות. אני יודעת בדיוק מה אני מוכנה לשתף ומה לא, ובזה נגמר הענין.
מבחינת המוצר – פייסבוק לא לבד. נכון, פייסבוק לא עושים את החיים קלים למי שלא ממש מבין, ולא מגינים מיוזמתם על פרטיות המשתמשים, אולי אפילו להיפך. אבל בינינו – אם נעזוב את פייסבוק בגלל הסיבה הזו צריך גם להפסיק להשתמש בגוגל, לא?

שימוש בפייסבוק - אני משתמשת בפייסבוק די מעט. במשחקים שכולם מספרים שהם אוכלי זמן דרמטים, אני לא משתמשת כמעט בכלל. אני משתמשת בפייסבוק לשתי סיבות עיקריות – שמירה על קשר עם חברים, וחבורת בקבוצות ענין ספציפיות.
לשמור על קשר עם חברים רחוקים דרך פייסבוק זו דרך קלה ונעימה. פעם היינו שולחים מיילים ארוכים ומלאי תמונות, זה היה כבד ומסורבל, ובשלב מסוים אנשים תמיד הפסיקו. היום הם מעלים כמה תמונות לפייסבוק, והקשר נשמר. בעיני, זה שימוש דומה לזה שאני עושה בלינקדאין, רק ברמה החברית. את חברי הטובים אני פוגשת ביום יום, ודי הרבה. את המעגל היותר נרחב אני פוגשת בפייסבוק, ולרב זה מספיק.
קבוצות – הקבוצות שאני חברה בהן נותנות לי ערך מוסף רב, להרבה מהן היה לי קושי להגיע אם לא היה פייסבוק, והן משתמשות בפייסבוק כפלטפורמה שעושה עבודה לא רעה בכלל.

שימוש מחוץ לפייסבוק – או, כאן אני כבר רואה בעייתיות מסוימת. הרשמה/Log in דרך פייסבוק קונקט הופך להיות חלק מהרבה אתרים. אני מודה שמעולם עוד לא השתמשתי ביישום הזה. כאן זה כבר קצת בעייתי בעיני, ולא הייתי רוצה שבסופו של דבר פייסבוק יהיו בעלי מאגר הנתונים הגדול של הרשת. הייתי הרבה יותר מאושרת לראות ארגון פתוח כבעלי הנתונים האלה. אבל זו באמת לא סיבה בעיני לעזוב את פייסבוק.

בקיצור, אני עוד כאן, וכנראה שגם אתם. כרגע באתר העזיבה רשומים פחות מ-30,000, כך שלא נראה לי שלפייסבוק יש ממש סיבה לדאגה.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>