אני מניחה שהפרסומת הנוכחית של בנק “מזרחי טפחות” היא שלב צפוי במלחמה של הבנקים על הלקוחות. למי שלא יודע “מזרחי טפחות” השיקו קמפיין כבר לפני כמה חודשים, השלב הראשון שלו היה ההתגיסות “להעביר את דביר” שלא היה מרוצה בבנק שלו. אז חשבתי שיש כאן מהלך חכם, כי ההסבר שלהם נראה היה לי מאוד שכיח – הרבה אנשים אל מרוצים מהבנק שלהם, אבל מפחדים מתהליך ההעברה. הקמפיין התרכז בתהליך הזה, ולאו דווקא במה שיש לבנק להציע, מתוך זיהוי של נקודת המעבר כנקודה הבעייתית.
מאז הם העלו עוד כמה פרסומות לאויר, כולן חביבות, ובכולן יש תמיד טוויסט שהוא קצת יותר מדי וולגרי לטעמי (אם אתם זוכרים את “את דוחה… את דוחה את המעבר”).
אבל הנקודה כאן היא לא הפרסומות עצמן, אלא המוצר שהן בוחרות להדגיש. בניגוד לבנקים אחרים שמפרסמים בתקופה האחרונה את היכולות הדיגיטליות שלהם – הקמפיין האחרון בנושא הוא של בנק לאומי (הילד שמשחק באיפון ומרעיד את כל המשרד), “מזרחי טפחות” הלכו הפעם על כיון אחר לגמרי – הבנקאי האישי. בנקאי. בן אדם. שיש לו שם, ואפשר לדבר איתו. הם קוראים לשרות הזה “מזרחי טפחות live” (שונאת שמשלבים אנגלית ועברית… אבל מילא).
אפשר לומר שמדובר בצעד ממש לא חדשני, כבר לפני שנים אני זוכרת את הפרסומת של בנק הפועלים על ה”בנקאות הפרטית”, הבנקאי שעושה עבורך את כל הפעולות בלי שתצטרך לרוץ מתור לתור בסניף. הפעם מדובר כמובן לא סתם בבנקאי פרטי, אלא בבנקאי פרטי LIVE, כשהמילה הלועזית אמורה להבהיר לנו שיש כאן טוויסט חדשני, שדווקא כן קשור לטכנולוגיה – אפשר לתקשר איתו במייל! או ב-SMS, או בטלפון. איך שתרצו. כלומר כן יש כאן ענין טכנולוגי, אבל בסופו של דבר יש פרצוף, והכל מגיע לבנקאי האישי שלכם. ובגלל שהכל מגיע לבנקאי, אז זה אמנם LIVE, אבל זה מוגבל רק לשעות הפעילות – משבע בבוקר עד עשר בערב. האם יוני שלנו עובד כאלה שעות ארוכות? האם צריך להתחיל לדאוג לו? ומה יקרה אם אשלח מייל אחרי עשר בערב?
תראו, אין ספק שהיום אין “משתמש ממוצע”, בטח לא לבנק. מצד אחד הם רוצים להיות “חדשניים”, “מובילים”, ולהיות מוכנים לדרישות קהל הלקוחות בשנים הבאות, ומצד שני הם צריכים לדאוג ללקוחות הקיימים – שהם בהרבה מקרים אנשים בני שבעים ושמונים, שהולכים לסניף ועומדים בתור כדי להוציא מזומן, כי הכספומט הוא טכני מדי בשבילהם. אני חושבת שדווקא הטוויסט של “בנאדם? חדשני!”, הוא מענין, ויכול להיות שהוא עובד עבור פלח די רציני באוכלוסיה של לקוחות הבנק.
השאלה היחידה שעוד נשארה לי היא, האם לפלח האוכלוסיה הזה, הצ’ופר הנכון להציע על הצטרפות הוא לפטופ?
8 Responses
הזוי קצת , אבל בן אדם זה אכן חדשני . מאז שהבנקים הגדולים (פועלים , לאומי) עברו לאיזה שירות
נציגים מרכזי שלא מאפשר לך להתקשר בשום צורה לבנקאי שלך ישירות , ה overhead של כל פעולה קצת חריגה
גדל בטירוף . זה קצת מעצבן להתנהל כך מול המערכת . אז במקרה הזה , לדעת שיש לך בנקאי dedicated
עשוי להיות מאוד שימושי!
בהקשר דומה, כשגרתי באנגליה תמיד חשבתי שיבוא יום ובנקים יפרסמו שאצלהם נציגי השרות עונים במבטא סביר, שאפשר אפילו להבין! (אצל הרבה מהם מרכזי השרות בימינו הם בכלל בהודו, ולפעמים פשוט אי אפשר להבין מה אומר הנציג). במחשבה שניה נראה לי שזה כל כך לא “פוליטקלי קורקט” שהם לעולם לא יעשו את זה.
אני מניחה שבעידן כל כך קר ומונכר טכנולוגית, סליחה על הקלישאה, שאתה בקושי זוכר איך החברים הכי טובים שלך נראים חוץ מהתמונה שלהם בפייסבוק, צריך להגיד תודה על כל ניסיון להחזיר את יחסי האנוש הנורמליים… ואגב, בלי קשר אני מחבבת מאוד את הפרסומות של מזרחי טפחות, לדעתי הם הצליחו לפצח את הנוסחה של איך לשווק דבר כל כך לא סקסי, כמו בנק, לאדם הפשוט.
כל בנק והקטע שלו,
בנק הפועלים עם הגמד הזה שאומר לך לחסוך ומיזרחי עם השירות האישי,
בסופו של דבר כל זה בא לפלח את השוק כדי שכל צרכן יכול לעשות את החושבים עם עצמו וללכת לבנק אשר יספק לו את השירות שהוא צריך, כל לקוח הוא אינדיבידואלי בפני עצמו, ועצה קטנה, פעם הבאה שאת
רושמת פוסט או כל דבר אחר תנסי להיות יותר מיקצועית, כל ה”לטעמי” הזה ניראה מאוד ילדותי…
לטעמי “כל הלטעמי הזה” שם את הדברים בפרופורציות הנכונות. זה בלוג אישי, אלה הדעות שלי. כשמדובר בעובדות זה דבר אחד, כשמדובר בפרשנות או דעה, זה דבר אחר.
נכון שהיום אנו שואפים להתקדם בכל תחומי החיים מבחינה טכנולוגית (קידמה, חדשנות…) אבל לי באופן עדין מאוד חשוב המענה האנושי, היכולת לדבר על ענייני החשובים ביותר (כסף) עם מישהו שיש לו שם ופנים ולדעת שיש על מי לסמוך או לחילופין יש למי לבוא בטענות אם משהו לא “דופק” כמו שרציתי או כמו שביקשתי. נסו לבוא בטענות לאייפון או מחשב וכד’ – זה הרבה יותר קשה, לא????
רוחמה – אני מכירה את ההרגשה שמענה אנושי הוא יותר אמין, אבל אני חיבת להגיד שאצלי ההרגשה הזו הולכת ומתמעטת. פעם לא רציתי גם לעשות קניות ברשת, בגלל אותו נימוק – מה יקרה אם תהיה בעיה? למי פונים? אבל בפועל הקניות ברשת נעשו יותר קלות ובטוחות מקניה בחנות.
אני חושבת שגם עם הבנק זה יקרה יותר ויותר. במידה מסוימת אני סומכת יותר על עצמי, עושה פעולות באינטרנט, מאשר מדריכה את הבנקאי בטלפון – אף פעם אין לי בטחון מלא שהוא אכן עשה מה שביקשתי (עד שלא מגיע הספח/אישור או שאני במילא בודקת באינטרנט).
בקיצור – נראה לי שאנחנו עדין דור המעבר, שיש לו תחושה של בטחון שנוצרת מעבודה מול אנשים, אבל לדורות העתיד אני לא בטוחה שבכלל יהיה ענין כזה.