הפוסט הזה מיועד למי שסתובב קצת בטוויטר, מצייץ עדכונים שלו ומקשיב לאחרים. אם אתם לא בענין – כנראה שהפוסט הזה לא ידבר אליכם.
אחד האתגרים של מי שמשתמש בטוויטר היא היכולת לסנן את התכנים המעניינים מתוך כל הרעש שקורה מסביב, ויש המון המון רעש. רב האנשים שאני עוקבת אחריהם בטוויטר מעניינים אותי, בגלל אחת מכמה סיבות – או שהם מקשרים לתוכן מעניין, או שיש להם דעות מעניינות, או שיש להם פשוט חיים מעניינים, וכייף לעקוב אחריהם. לכולם יש לפעמים ציוצים שממש לא מעניינים אותי, או ציוצים שאני לא מבינה, וזה בסדר.
אם עוקבים בתשומת לב אחרי הפיד הצייצני, מוצאים שלהרבה משתמשים יש סגנון משלהם. מי שמצייץ ממש טוב, מצליח להביא את מי שהוא לתוך אותם 140 תוים, וזה יכול להיות ממש כייף לעקוב אחרי אנשים מסוימים.
מצד שני, כמו שגם בחיים האמיתיים יש אנשים שאני מחבבת, אבל יש להם מנהגים מסוימים שיכולים להוציא אותי מדעתי… כך גם בטוויטר.
אז הנה רשימה של “פסולי החיתון” בטוויטר. אם אתם עושים חלק מהדברים חלק מהזמן – אתם עדין ראוים בעיני. אני מתיחסת כאן לאלה שרובו המוחלט של הפיד שלהם הוא כזה:
המעדכנים על מיקומם
אני פה
אני שם
נכנסתי
יצאתי
בדרך כלל עם קישור למפה של השרות הרלוונטי שדרכו הם ידעו את העולם, כדי שתוכל לתכנן איך להגיע לשם גם אתה, הקורא המתענין. את מי זה מענין? לא מענין אותי! לא מענין אותי שכבודו עובר שלוש פעמים בשבוע בקניון קרית אונו, לא מענינת אותי הכתובת שבה מתגוררת כבודה, ובאמת שאין לי ענין בשעה שהיא מגיעה הביתה כל ערב.
הדאלאי לאמאיסטים
כל יום הוא יום חדש
בכל יום יש לנו הזדמנות להשפיע על אחרים
בכל יום אתה יכול לגרום לעולם להיות יותר טוב
עזבו אותי בחייכם. אני יודעת ששניה אחרי שאתם מצייצים את הרוגע הזה אתם מתנפלים על מישהו במשרד. על מי אנחנו עובדים.
המשהשטאגים ללא גבולות
#אלתגידולימהלעשותאנייודעתיותרטוב
#יוםיפהבתלאביב
#אנירעבה
ההאשטג מעבר להיותו כלי שעוזר בחיפוש ובקיטלוג, גם יכול אכן לשמש ליציאות קטנות ומשעשעות. אבל להשתמש בו ככותרת/פאנץ’ לכל ציוץ זה פשוט מיותר. וילדותי. ומקשה על הקריאה.
השליליים תמיד
שרות הלקוחות של יס זוועה זוועה זוועה
ארוחת צהרים הגרועה ביותר שאכלתי אי פעם
אני לא מאמין למזג אויר היום, מה אלוהים רוצה להרוג אותי?
השליליים מתחלקים לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה – אלה שהבינו שטוויטר זו הדרך הקצרה והמהירה לשרות הלקוחות של החברה הרלוונטית, ואולי גם לפיצוי כלשהוא. הם יתחילו בלזרוק תלונה לאויר, ימשיכו בחיפוש אחר הדוברת/שרות לקוחות של הספק הרלוונטי, ולא יעצרו עד שיוכלו לדווח שפנו אליהם, הציעו להם פיצוי, ו… תנחשו מה? גם הפיצוי גרוע.
הקבוצה השניה – אלה שפשוט לא מפסיקים להתלונן. תמיד. על הכל. בלי קשר לרצון לתקן או לפצות. מהרגע שהם ירדו מהמיטה הבוקר החיים שלהם בזבל, וכולנו צריכים לשמוע ולהזדהות. אוי, זה נורא. אפילו העגבניה לא טעימה.
המברכים תמיד
בוקר טוב לכולם, שיהיה יום מקסים!
בוקר טוב ג’ף!
בוקר טוב ליעלי המקסימה, לא שכחתי אותך כמובן!
הגעתי לעבודה, שיעבור על כולנו יום קל
היום יומולדת ל XXX האחת והיחידה! נשיקות וחיבוקים
היום יומולדת ל XXX היחיד והמיוחד. חיבוקים ונשיקות
בקיצור – תגוונו חברים, תגוונו.
יש לכם פסולי חיתון משלכם? הבו בתגובות! (מי הראשון שיגיד – אלה שעושים רשימות של “פסולי חיתון”?)