ושוב הפרסומות בטלויזיה (מעצבנות)

לא מוכנה לסבול בימים אלה…

פרסומות בעברית עם דיבוב שלא ממש מסונכרן – התרגלנו כבר לפרסומות שבהן שחקניות מפורסמות מדברות עברית (הכי קלאסי זה לוראל, לא? עם אנדי מקדואל וג'יין פונדה מדברות עברית שוטפת…). אבל אם כבר השקעתם בפרסומת שצולמה בארץ עם שחקנים דוברי עברית, למה לא לעשות גם את הסינק לדיבוב מושלם? להבנתי מה שקורה הוא שמצלמים שחקנים, אבל את האודיו מקליטים עם שחקנים אחרים (שנבחרו אני מניחה בגלל הקול שלהם) אבל הסנכרון לא מושלם, והכל נראה, איך לומר… חובבני? דוגמאות בולטות – אורל בי והמומחה שלהם, ונדמה לי שגם קינדר והאמא שמשחקת עם הילדים.

המציג אינו רופא/כבאי/חייל – די, נו, די עם זה! לא באמת חשבתי שהבחור שחוזר מהצבא ואמא מכינה לו מרק הוא חייל. לא באמת חשבתי שמכבי האש התנדבו לשחק בפרסומת על ענין כיבוי מכשירי חשמל לפני שיוצאים מהבית (דרך אגב – מהפרסומת הזו למדתי שהמונח החדש הוא "לוחמי האש", טוב אני אשתוק).

פרסומות שעובדות על הזעזוע – ריטה מספרת סיפור סיוטי על ילד שאמא ואבא צועקים עליו שהוא אכל להם את האוכל (מישהו זוכר למה הפרסומת? ל"רוח הישראלית"), או "לאבא שלי יש סולם… כי הבטיח הוא לי…". אולי זה בגלל מצבי העדין, אבל לא נראה לי. הפרסומות האלה פשוט מזעזעות, מוציאות את החשק לחיות, ולא שום דבר אחר.

אבל אם בכל זאת אנסה לסיים במילה חיובית – הפרסומת של הבייגלה הדקים דקים מצאה חן בעיני מאוד. זוכרים את הפרטים הקטנים? בן גוריון הילד משחק בפינה, השימוש ביידיש, הביצוע – פשוט מקסים.

חג חנוכה שמח לכולם!

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

2 תגובות

  1. אני חושב ש"המציג אינו …" זה כסת"ח משפטי שעבר אלינו מהאחות הגדולה ארה"ב (או שהמצאנו בעצמנו בהשפעתם?).
    לגבי השניים האחרים – אמן (וכן, הורות חידדה גם אצלי את הרגישות לדברים האלה, אז כנראה שזה קורה).

  2. לגבי הזעזוע, בעקרון אמורים להגביל את הפרסומות לשעות הערב.
    הילדה שלי ראתה את הפרסומת עם הילד שמתפרץ לכביש ומתנפץ לרסיסים ונכנסה לחרדות…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *