קוראי הבלוג הנאמנים יודעים כבר שאני חובבת מספרים ונתונים*. הרבה פעמים במהלך העבודה שלי חיפשתי נתונים שונים, שחשבתי שצריכים להיות קיימים וזמינים, ולא מצאתי. אני לא רק חובבת מספרים ונתונים, אני מאמינה בהם. עולם האינטרנט הוא יחסית צעיר, וזה משמש הרבה פעמים כתרוץ לחוסר בנתונים, אבל בעיני זה ממש תרוץ ולא סיבה אמיתית. זה סימן לכך שכל העולם הזה והאקו-סיסטם סביבו צריכים להתבגר. משום שכשמדובר במערכת שיש לה כל כך הרבה משתמשים, שמבוססת על טכנולוגיה, אין שום סיבה לא לאסוף ולהשתמש בנתונים אמיתיים. זה גם המקום שבו פורחים שרלטנים ואנשים עושים עסקים סביב אינטואיציות ובלי ידע אמיתי, אבל זה כבר נושא אחר.
תתפלאו, אבל הפוסט הזה הוא דווקא לא קיטור! להיפך, הוא פוסט שמח מאוד. כי לאחרונה יש לי הרגשה שהרצון והצורך הזה בנתונים מקבלים הרבה יותר תשובות, ואפילו תשובות טובות.
שני מקורות מידע שנוספו למאגרי הנתונים שלי בשבוע האחרון, אחד ישראלי ואחד בינלאומי, ובשניהם מככבת גוגל כגורם המממן.
הישראלי – סקר “ישראלים באינטרנט” של המכללה למנהל וגוגל, שיזם וניהל ד”ר יובל דרור. מדובר בסקר רחב היקף, שיובל דרור יזם במסגרת תפקידו בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. גוגל מימנו, אבל לטענת יובל ממש לא התערבו, ורצו רק את טובת הסקר. תוצאות הסקר מוצגות כמסמך PDF, ואני מניחה שבסיס הנתונים יהיה זמין למחקרים (לא מצאתי תאור מדויק של הזמינות).
הבינלאומי – סקר Our Mobile Planet – שהוזמן על ידי גוגל מחברת הסקרים איפסוס. מדובר בסקר בינלאומי ששאל אלפי אנשים ברחבי העולם שאלות לגבי השימוש שלהם במכשירים ניידים, ונערך בשני שלבים ב-2011 וב-2012, כך שהוא אפילו יכול להציג טיפונת של טרנדים. כאן צריך לציין לשבח גם את הממשק החמוד שגוגל בנו כדי להציג את הנתונים, שמאפשר חיתוכים שונים וגרפים שמיוצרים בצורה דינמית, וכן את האפשרות להוריד את הנתונים בצורת אקסל (של כל מדינה בנפרד, זה קצת מעיק, ובכל זאת).
בדוגמא הזו רואים למשל את ההתפלגות של התשובות לשאלה מה מספר עמודי תוצאות החיפוש שאתם בודקים בגלישה בטלפון. בעצם זו שאלה שגוגל, באופן תאורטי, לא צריכים לשאול כי הם אמורים לדעת את התשובה מנתוני השימוש שלהם, לא? בעיני יש כאן סוג של אירוניה שדווקא גוגל, שיודעת עלינו כל כך הרבה, ויש לה כל כך הרבה נתונים, מוצאת ענין בסקרים כדרך להשגת מידע. ובכל זאת הם שואלים, ובכל זאת התשובות מעניינות.
מעבר לענין של גוגל, יש בעיתיות מובנית ומוכרת בפורמט של סקר. יובל סיכם את זה מאוד יפה:
“לסקרים יש לא מעט מגבלות, מתודולוגיות ואחרות, אבל הם כלי שבאמצעותו ניתן לומר כמה דברים, ברמה מסוימת של ביטחון, בהצהרה על הטעות האפשרית, בהבנה שסקר הוא לא מצלמה (וגם מצלמה יודעת לשקר), על המציאות שאותה אתה בודק, על המציאות שעליה אתה שואל. מהבחינה הזו סקרים הם כלי מקובל שמאפשר לנו ללמוד משהו על המציאות של מיליוני בני אדם בכך שאנחנו שואלים שאלות קבוצה קטנה בהרבה.”
דוגמא קטנטונת לבעיתיות – בסקר לגבי השימוש בניידים, יש שאלה לגבי כמות האפליקציות בהן אתה משתמש בטלפון הנייד, ושאלה נוספת ששואלת האם אתה מעריך שבשנה הבאה תשתשמש ביותר או פחות אפליקציות. זו שאלה בעייתית בכל הרמות, בוודאי כשאנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה.
אבל אחרי שלוקחים בחשבון את כל המגבלות, בכל זאת יש כאן שני מאגרי מידע חזקים, ולמי שמחפש נתונים יש סיבה לשמוח.
*יש לי כמובן גם אינטרס ואמונה בנתונים מפני שאני “עובדת בזה”. קליקטייל הוא כלי שמספק נתונים ללקוחות, ועוזר להם להחליט החלטות בצורה הרבה יותר מודעת, ולמדוד את ההשפעה של השינוים שהם עושים.
One Response
שלום הדס
ואווו סופר מעניין, אם תרשי לי לחלוק איתך הדס את דעתי ….לי חסר הרבה נתונים, בעיקר על כל דבר.
אסביר: לדעתי ביכולתה של גוגל כיום אולי אחרי פיתוח של שנה שנתיים גג, ל”אנדקס” את כל האינטרנט, ברצוני לקבל מדד אובייקטיבי על כל מילה באינטרנט, למשל לרשום אפל ולדעת מה הערך האבסולוטי שלה בכל מיני תחומים, וגם לדעת את המגמה של המלה אפל לאורך זמן, כנ”ל המילה אובאמה, וכנ”ל המילה “תחריר או מהפכה”, כלי זה יכול להשיג המון המון מטרות יפות ונעלות, אזכיר חלק קטן מאוד מהן: 1- שיפור השירות לצרכן, כל גוף ימדוד את שביעות הרצון ממנו לבד, וישפר כדי לא להגיע למקרה של “תנובה” או דוגמאות אחרות, וזה יוביל ליציבות ובאמת ל”צדק חברתי בכל מקום בעולם”, 2- זה יכול במקרים אחדים לנבא פעילות טרור ואף מלחמות, ובהנחה שכלי זה יהיה בידי ובשליטת העולם הנאור הדמוקרטי, זה אפילו יכול לתרום.
בעצם זה סקר טיפה גדול, עם כמה מיליארדי משתנים על ציר זמן, רק שמי שאוסף את ה”דאטה” , לא טלפניות כמו אצלי, אלה מכונות חזקות וחכמות.