הפרסומת הנכונה

הפעם למשהו שלדעתי עשוי ממש נכון. זה לא באמת קשור לאינטרנט, למרות שנתקלתי בזה בפעם הראשונה דרך רשת חברתית (המלצה של מישהו דווקא בלינקדאין).

DOVE החברה של מוצרי הרחצה מתעסקת ביופי ובתפיסה של יופי בקמפיינים שלה כבר שנים, ובניגוד לחברות אחרות – היא מתעסקת בזה מהזוית הנכונה. האמיתית.

הקליפ הראשון שהם הוציאו, שהראה את כל השלבים בין הרגע שהדוגמנית מתישבת על הכיסא להתחלת האיפור והתספורת, ועד הדמות שלה בפוסטר היה ממש מדהים מבחינתי. משום מה הם לא מאפשרים לאמבד אותו, אבל תראו אותו כאן. זה היה כבר לפני שש שנים, ומאז אני מדי פעם נתקלת בדברים שהם עושים, והם ללא ספק מרשימים בעיני.

הוידיאו הבא מראה את ההבדל בין הזמן שלוקח לנשים לפרט מה האיבר בגוף שלהן שהן הכי לא אוהבות (שתי שניות), לבין הזמן שלוקח להן לספר על איבר אחד שהן כן אוהבות, או חושבות שהוא יפה (הרבה הרבה יותר משתי שניות). כמה קלאסי.

זה תקף בעיני לא רק בענייני יופי, אלא כמעט בכל תחום בחיים, קל לנו להסביר מה לא בסדר בנו, ברור לנו במה אנחנו חלשים (טוב, לרובנו), אבל לספר במה אנחנו כן טובים, זה הרבה יותר מסובך.
לא רק כי זה לא ברור לנו, אלא הרבה פעמים כי אנחנו מרגישים שזה לא נכון או לא מתאים להתרברב.
האם זה עניין נשי בעיקרו? יכול להיות. DOVE ללא ספק מכוונים לנשים, וזה מתקשר גם לספר החדש של שריל סנדברג (הבוסית בפייסבוק). התכוונתי לכתוב עליו פוסט נפרד, ואולי עוד אעשה את זה, אבל הקשר בין סנדברג לחברת הסבונים הוא התפיסה העצמית של נשים. סנדברג מדברת על מחקרים שהראו שכששואלים נשים מה הביא אותן להצלחה שלהן, הן מספרות על מזל, על הסביבה, על הלימודים, על קולגות. גברים מספרים על הכישורים והיכולות שלהם.

ולסיום הוידיאו האחרון מבית DOVE, שממש גרם לי למחשבות רבות.
כאן הם הושיבו צייר משטרתי, זה שבדרך כלל מצייר קלסתרונים לפי תאורים של אנשים, וביקשו ממנו לצייר פעמים כל אישה. פעם אחת, על סמך איך שהיא מתארת את עצמה, ובפעם השניה על סמך איך שמישהו אחר מתאר אותה. ההבדלים בציורים מבהירים בצורה כל כך חדה את ההבדל בין התפיסה העצמית שלנו לתפיסה של האחר אותנו. לא צריך להיות גאון כדי להבין איזה תאור נכון יותר למציאות, ואיזה שופט את עצמו בצורה קשה וביקורתית.

המסר ברור. איך מיישמים אותו, הרבה יותר מורכב.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

4 תגובות

  1. המהלך של dove הוא אכן מרשים ונראה נכון לכל הדעות.
    הבעיה היחידה היא ש dove עם הפרסומות הרגישות ו AXE עם הפרסומות האולטרה סקסיסטיות הם אותה חברה.
    חשוב לשים לב לצביעות.

  2. בקטנה – (על פי כל המחקרים) נשים אכן צודקות. מה שמביא להצלחה הוא בעיקר מזל, הסביבה והקולגות (במובן הרחב, כלומר של נטוורקינג וטיימינג, כלומר מזל) ולא (רק) הכישרון. כלומר אולי עדיף לעודד גברים להאמין פחות ב"כוחי ועצם ידי" ולא לעודד נשים לאמץ תפיסות מוטעות.

    טל – הערה חשובה ומעניינת. בסופו של דבר הכל שיווק.

  3. הפרסומות שלהם באמת יוצאות דופן. גם אני נתקלתי היום בפרסומת האחרונה, אבל הראשונה שקישרת אליה היא באמת יוצאת מן הכלל. לא יאמן שזה התהליך. לא יאמן שלמדנו להאמין שככה צריך להראות.
    לדעתי אם היו עושים את ההניסוי הזה של "איזה חלק אתה הכי אוהבת בגוף שלך" עם גברים, התוצאות היו שונות לגמרי. בטח אם היו ממשיכים לחלק של "איזה חלק בגוף של חבר".
    אני מאוד מאמינה שגברים הרבה יותר בטוחים בעצמם, עם או בלי סיבה, לטוב ולרע כמובן. רואים את זה יום יום בפוליטיקה משרדית.
    השאלה הגדולה היא באמת איך מישמים את המסר, ואיך עושים את השינוי.

    ולגבי הצביעות: אסור לטעות כאן, הקמפיין הזה לא בא מטוב ליבו של אף אחד. זה עדיין קמפיין שיווקי. עם מטרות וכוונות נעלות, אבל הוא עדיין שיווקי לגמרי. זה מה שמדבר אל נשים. הפרסומת של AXE זה מה שמדבר אל גברים.

  4. הדס שיינפלד

    אורן – אני לחלוטין מאמינה שהתשובה היא לא אך ורק שנשים צריכות להשתנות. ממש ממש לא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *