כרונולוגיה של שיחת ועידה

המשתתפים:  3 מהמשרד  בתל אביב, 2 ממשרד הלקוח בלונדון ועוד שני אנגלים שמתחברים מהבית.

שעת השיחה: 16:00 תל אביב

לוג

15:58 – מייל עצבני למארגן הפגישה – מה קורה? למה אין פרטי התקשרות באימייל?

16:00 – אני ו- 2 הלקוחות מלונדון מחכים על הקו, המארגן מהצד שלנו עדין לא הצטרף

16:05 – המארגן הצטרף, וגם שני האנגלים שמתחברים מהבית, עדין חסר אחד מהמשרד שלנו

16:10 – מתחילים בלעדיו (ברקע אני שולחת לו סמס, הוא לא עונה. מתקשרת – הוא עונה, הוא לא מצליח להתחבר למספר הגישה הישראלי. רוצה שנתקשר אלין. האם אפשר לחבר אותו מסקייפ? לא, זה לא יעזור, הוא במילא עוד רגע יוצא מהמשרד, הוא ינסה להתחבר דרך מספר הגישה האמריקאי)

16:15 – האחרון מתחבר גם הוא. מלא רעש סטטי ברקע – הוא ישים את עצמו על MUTE

16:15 – השיחה למעשה מתחילה

16:20 – הודעה אוטומטית – X עזב את הפגישה, X הצטרף לפגישה

16:25 – חכה, אנחנו כבר לא רואים את המסך שלך, הוא לא מתעדכן

16:26 – זה יותר טוב? עכשיו התעדכן?

16:26 – הודעה אוטומטית – X עזב את הפגישה, X הצטרף לפגישה

16:27 – כן, עכשיו רואים.  ממשיכים

16:27 -למשרד בלונדון יש שאלה – אנחנו לא מבינים מה הם שואלים. עונים תשובה תאורטית. בצד השני יש שקט… ואז הם אומרים – כן, זה מאוד עזר, תודה.

16:30 – סליחה שאנחנו עוצרים אותך, אבל פתאום זה נראה לנו לא הגיוני מה שאתה מתאר עם מה שעל המסך… עוד פעם זה נתקע

16:31 – הבוס מהצד השני חייב לרדת מהקו, יש לו פגישה אחרת

16:32 – המסכים התעדכנו אפשר להמשיך.

16:35 – סיימנו את המצגת, יש שאלות?

16:35 – שקט

16:36 – המשרד בלונדון: לנו אין שאלות, תודה

16:37 – המתחברים מהבית – הראשון מתחבר שומעים תינוק צורח ברקע והוא אומר שהכל ברור.

השני מודיע שלצערו רב הזמן לא הצליח לעקוב כי הקו שלו ממש לא טוב, אבל זה נשמע לו מענין והוא רוצה שעוד אנשים מהצות שלו ישמעו, אז אם אפשר לקבוע עוד שיחה דומה להמשך השבוע.

סיכום השיחה אצלנו במשרד: היה מעולה.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

4 תגובות

  1. מעולה! כל כך מוכר…

  2. את יכולה להסביר מה היתרונות של שיחה או פגישה על פני תכתובת?
    למה בכלל להשקיע זמן בארגון של כמה אנשים שיגיעו ממש בדיוק באותו זמן בדיוק לאותו מקום (גם אם הוא וירטואלי), וישהו ביחד זמן מוגבל למדי?

  3. הדס שיינפלד

    בעיני ללא ספק יש יתרון מהותי לפגישה, ואפילו שיחת ועידה על פני תכתובת.
    כולם בחדר זה אומר – דבר ראשון, שאתה מסביר את הענין פעם אחת ומוודא שכולם מבינים. רק החלק הזה, בתכתובת, יכול לקחת ימים ארוכים ולעולם לא תדע אם הצדדים האחרים באמת הבינו.
    זה אומר גם שכל ההתנגדויות (או לפחות רובן) עולות בפורום המלא, אפשר לדבר עליהן, להבין, ואולי אפילו לפתור.
    והיתרון המהותי ביותר מבחינתי הוא שיש אפשרות להחלפת דעות ודיון – מזה המטרה מרויחה באופן ישיר (אנשים מעלים רעיונות ומוצאים פתרונות כשהם ביחד, בפוקוס, הרבה יותר מאשר במייל שלפעמים אפילו לא קוראים עד הסוף). המטרה מרויחה גם באופן עקיף – השיחה (ובטח שפגישה) מכריחה אנשים להיות מעורבים ברמה מסוימת, ולדעתי זה גם יוצר מחויבות יותר גדולה לכל הסכמה או פעולה שצריך לעשות.
    כמובן שאין פה נכון מוחלט, וגם בשיחת ועידה אנשים יכולים לא להקשיב, לעשות עשרה דברים במקביל, ולהזכר רק שבועיים אחר כך בהתנגדויות ובעיות בתכנית. אבל מנסיוני זה הרבה פחות שכיח.
    בקיצור – האפשרות העדיפה היא כולם בחדר אחד. אם לא – אז טלפון, ורק בסוף התכתבות שמנסיוני היא בדרך כלל פתח לתהליך אינסופי.

  4. כלומר מנסיונך תכתובת היא לא יעילה, כי אנשים לא קוראים את המיילים והמסמכים שהם מקבלים, ולא טורחים להגיב להם במהירות.
    ואם תכתובת כן היתה יעילה? שאנשים כן היו קוראים, ומגיבים מיד?
    הניסיון שלי הוא של עבודה של הרבה שנים בתכתובת בלבד.
    פגישה, לטעמי, היא ראשית קצרה מדי, ושנית תזזיתית מדי. אני לא יכול להתייחס ברצינות לשאלות בפגישה. אני צריך זמן לחשוב ולבדוק. גם אם אני יודע את התשובה, להגיד אותה בעל-פה לא עוזר, כי לא מבינים אותי. בסוף תמיד יוצא שההחלטה בפגישה היא שנעביר את השאלות והתשובות בכתב.
    בפגישה גם יש לאנשים יותר ורבליים ויותר תוקפניים יתרון, והם משתלטים על הדיון. לא בטוח בכלל שהאנשים האלה דווקא הם אלה שיכולים לתרום לעבודה.
    אבל אצלנו קוראים את התכתובת ומגיבים לה מיד. מי שאני כותב לו ולא קורא אותי עד הסוף, ולא מגיב בתוך זמן סביר, אני לא מעוניין לעבוד איתו. להיפגש בטח לא.

    אולי צריך למצוא דרך לחנך עובדים להתייחס לתכתובת יותר ביעילות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *