יום ראשון
בוקר איטי וכואב. למה אני כאן בכלל? מי האנשים האלה? מה רוצים ממני?
אחרי הצהרים מתחילים להכנס לדברים.
ופתאום היום נגמר. האמת – היה פחות גרוע ממה שחשבתי.
יום שני
כל כך עמוס, שעובר בטיל.
סוף היום – אני לא מאמינה שרק יום שני. כמה הספקתי.
יום שלישי
סוגרת קצוות של אתמול.
כל היום מסתובבת עם התחושה שיום חמישי היום. מה, מחר לא שישי?
יום רביעי
עבודה עבודה עבודה.
עסוקה, עניינים.
יום חמישי
כבר סופשבוע? השבוע הזה ממש טס, לא?
One Response
🙂