מי צריך אימייל? (שוב)

מעדכנת אתכם (שוב) במיילים שאני מקבלת באופן קבוע, והם לחלוטין לא בשבילי:

  • הצהרות כרטיס אשראי מלאומי כארד לאישה שהיא לא אני (אבל יש לנו אותו שם משפחה)
  • עדכונים מהמוסך Honda of Tenafly – אין לי הונדה ואני לא גרה בטנפליי
  • ניוזלטר שבועי של מתווך נדל"ן בטורנטו קנדה עם הדירות/בתים שהוא מראה בסוף השבוע הקרוב – מחיר ממוצע 5 מליון דולר קנדי. מחמיא לי להיות ברשימה הזו
  • הודעות רשמיות ממשרד ראש הממשלה ההודי – אולי כי ביקרתי בהודו לפני שנה?
  • הודעות רשמיות משגרירות ארה"ב בתל אביב

ונשאלת השאלה – מה קורה עם המדיה הזו של אימייל? למה היא באמת משמשת בימינו?
עברתי הבוקר על התיבה שלי, וגיליתי שאין בה כמעט שום תקשורת בין אישית. התיבה מלאה כמעט ב-100% בתקשורת "עסקית" .

  • אישורי קניה של דברים, כרטיסים דיגיטלים, הזמנות של חופשות
  • הצעות מכירה שונות – גאפ – קניתי אצלכם חולצה אחת לפני שלושה חודשים, לא צריך עכשיו מייל יומי של הצעות ופיתויים
  • "תחזרי תחזרי" לאתרים שביקרתי בהם (היי etsy)
  • ניוזלטרים שנרשמתי אליהם, שאני שוקלת לבטל כי בסופו של דבר אני מגיעה לרב התוכן הזה בדרכים אחרות (בדרך כלל טוויטר).
  • הזמנות מלינקדאין/מיטאפ וכו' – לינקדאין עדין שולחים מייל כדי לידע אותי על כל הודעה שנשלחת אלי במערכת שלהם. אבל הם עושים את זה עדין בצורה האדיוטית שבה הם מודיעים לי שיש לי הודעה, אבל לא כוללים את התוכן שלה במייל. כלומר משתמשים בהודעה הזו כדי לגרום לי לחזור לאתר שלהם. קטנוני ומיותר בעיני.

בקיצור – תיבת המייל הפכה להיות מין תיבת גיבוי של עניינים פרוצדורליים, כבר אין שם כמעט שום דבר מעניין באמת.

האם זה אומר שהאימייל בעצם מת?

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *