הדברים שממלאים את האינבוקס

לאחרונה אני חושבת הרבה על הפורמט הזה של אימייל. האם הוא עוד רלוונטי לחיינו בכלל? מי עוד משתמש בו? למה הוא טוב? למה פחות? אז הנה אני מתחילה לעשות סדר במחשבות.

מה ממלא את תיבת המייל שלכם לאחרונה? האם תמהיל התכנים שם השתנה בשנה/שנתיים האחרונות? אצלי התמהיל השתנה מאוד. אם אנחנו חושבים על השימושים השונים שאימייל מאפשר, ועד כמה הם עדין קיימים:

  • תקשורת חברתית/בין אנשים (פעם – הרבה, היום – מעט מאד)
    פעם היינו שולחים מיילים לחברים, לקבוע פגישות, לחלוק תמונות, לספר חויות. אני בספק אם מישהו עדין עושה את זה. השימוש הזה של מיילים נגמר כמעט לחלוטין. בימינו, רובנו חולקים תמונות וחויות דרך פייסבוק או אינסטוש, או רשת אחרת כשמדובר בשיתוף עם הרבה אנשים שנעשה בצורה א-סינכרונית, או דרך וואטסאפ בפורמט יותר מצומצם ומיידי.
  • תקשורת פורמלית/לענייני עבודה (פעם הרבה, וגם דרש הרבה עבודת ארגון. היום – עדין הרבה, אבל עם מעט מאוד ארגון)
    האימייל הוא עדין כלי עבודה חשוב בכל הארגונים שאני מכירה. הודעות/דיונים/תיאומים/שיתוף של מסמכים – כל אלה עדין קורים במייל. אפילו בארגונים ש"עברו לסלאק", עדין יש הרבה תקשורת במייל. ולמרות שאפשר היה לצפות שהשילוב בין הערוצים המיידים (סלאק, וואטסאפ, וכו'), לבין היכולת לעריכה משותפת של קבצים, תייתר את המייל – אני עדין לא רואה תרחיש שהפורמט הזה נעלם. להיפך – בg-suite של גוגל אפשר עכשיו לענות לתגובות על מסמך ישירות מתוך האימייל (בלי הצורך לפתוח את המסמך עצמו), כך שחלק מהתקשורת חזרה לתיבת הדואר.
  • ארכיון – קבלות/אישורים/חוזים/עניינים (פעם – מעט, היום – הרבה)
    כן, כן, כן, כן. תיבת המייל הפכה להיות הארכיון. התחליף לקלסרים הגדולים של החשבונות של הדירה, של החוזים וההסכמים שחתמנו עליהם, של דפי המידע של הבנק – הכל עכשיו במייל. חלק מהמסמכים לא באמת נמצאים בתיבת הדואר, אלא מאוחסנים איפשהוא והמייל הוא רק דלת הכניסה לאחסון הזה, אבל עבור רובינו, לפחות קונספטואלית, כל המסמכים האלה "יושבים בתיבת הדואר". אני חושבת שאחת המהפכות שג'ימייל עשה היא בזכות מנגנון החיפוש המצוין שלו – זוכרים את הימים של סידור ההודעות בספריות ותתי ספריות (לפי לקוח/לפי נושא/לפי תאריכים)? אני מכירה מעט מאוד אנשים שטורחים בימינו לסדר את תיבת הדואר שלהם. מקסימום שימוש בתוויות (label), וגם זה – אם כבר טורחים אז עושים חוקים שיתייגו בצורה אוטומטית.
  • "תוכן" – ניוזלטרים, פרסומות, וכל הדברים שכנראה נרשמנו לקבל מתישהו (פעם הרבה, היום המון)
    כאן יש מיקס מענין של כל מיני תכנים, שאת רובם כנראה נרשמתי לקבל (או הסכמתי בלי להבין/לחשוב יותר מדי), אבל בפעול הם ממש לא מעניינים אותי כמעט אף פעם. את התכנים שבאמת מעניינים אותי – עדכונים על פרקים חדשים בבלוגים (יש עוד כזה דבר?), פודקאסטים, כתבות'/סיכמים של אתרים – את כל אלה אני בעצם צורכת עכשיו בערוצים אחרים. בעיקר בטוויטר, לפעמים בפייסבוק, לפעמים ישירות מאפליקצית הפודקאסטים. חייבת להודות שאני עדין מבכה את לכתו של קורא הרסס, אבל מתחילה כבר להשלים עם זה שהוא לא יחזור.
  • פרסומות/נסיונות מכירה/ספאם (פעם הרבה, היום – מוחבא)
    בקטגוריה הזו אני מחשיבה כל מייל שלא ביקשתי אותו, שבעצם אין לי שום קשר ישיר למי ששלח אותי. זה יכול להיות מישהו שקיבל את הכותבת שלי ממישהו, או השיג אותה דרך איזו רשימה, ורוצה למכור לי או לענין אותי במשהו. שאף פעם, פשוט אף פעם, לא מענין אותי. מדהים אותי שהפורמט הזה עדין קיים. אבל הוא קיים. ואפילו שג'ימייל עושים עבודה מצוינת במיון, עדין מדי פעם צצים לי בתיבה העיקרית כל מיני מיילים כאלה.

לא זוכרת מי אמר, שאם על כל מייל שאנחנו *שולחים* היינו צריכים לשלם סנט אחד – כל בעיות הפורמט היו נפתרות. אנשים היו חושבים פעמים לפני השליחה, ארגונים שבונים על 0.01% קליקים היו מבינים שזה לא כלכלי, וכל הפורמט היה עובר ארגון מחדש.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *