אני מתגעגעת לתמונות מודפסות. לתמונות המודפסות אחת אחת, עם מסגרת לבנה או בלי, שמסדרים באלבום ומדפדפים בו. זה לא שאני מתגעגעת לפילם, וגם לא ל- DSLR שלי. לא מתגעגעת לענין הצילום עצמו. זה שיש לי עכשיו מצלמה יותר טובה מאי פעם, בכיס שלי בכל רגע נתון – זה דווקא ממש משמח אותי.
אבל הייתי מצפה שגם החלק הבא, מהרגע שהתמונה כבר צולמה, יתקדם מעבר להתיחסות לתמונה כקובץ.
מה הייתי רוצה?
- סינון אוטומטי (וחכם, כמובן) של תמונות – אני לא צריכה את כל העשרים תמונות שצילמתי את הילדה על הנדנדה. חצי מהן, במקרה הטוב, לא בפוקוס. בעוד רבע היא לא מחייכת, ובעוד 10% יש אנשים ברקע שסתם מיותרים. תבחרו לי אחת מכל קבוצה כזו, ואת השאר – לפח האשפה הדיגיטלי.
- קטלוג אוטומטי ל”אלבומים” – הכוונה במקרה הזה היא לספריות, שאני יכולה לדפדף בהן לפי נושא. ספריות חכמות, ממש לא בהכרח לפי סדר כרונולוגי. אפשר ספריית הטיולים של השנה, אפשר ספריית הארועים המשפחתיים, אפשר ספריה לכל ילד, אפשר ספריה זוגית, אפשר ספריית נופים. למה אני צריכה לשבת ולקטלג לתוך אלבומים? תשאלו אותי על נושא שמעניין אותי, ויאללה, שהאלגוריתם יעבוד.
- אלבומים מודפסים – מתוך כל ספריה מהסעיף הקודם, נא הדפיסו לי אלבום. תנו לי להגדיר רק הגדרות ממש בסיסיות (סגנון עיצוב, כמות תמונות מקסימלית בדף), ויאללה – עצבו לי. והדפיסו לי. ושילחו לי. ואל תגידו לי שכבר יש כאלה – כי אין אפשרויות טובות. ניסיתי. האפשרויות הטובות דורשות השקעה משמעותית בבחירת תמונות ועיצוב, או שהן מאוד בסיסיות (תמונה אחת בכל דף).
- “אלבום דיגיטלי” – הייתי שמחה אם היה יותר קל להוסיף תאור/תג. נכון, אפשר לעשות את זה היום. והרבה מהתגים הקלאסיים (תאריך, מקום) נעשים באופן אוטומטי. אבל זה לא מגניב ונחמד וכייפי. תחשבו על אינסטגרם והדרך להוסיף שם טקסט על תמונה. כשאני חושבת על זה – אני בעצם רוצה אינסטגרם פרטי, רק לתמונות שלי, כסוג חדש של אלבום דיגיטלי.