איך לשאול שאלה בישיבה רבת משתתפים*

נכתב בהגזמה וקצת הומור…  קחו את הפוסט זה ברוח הנכונה בבקשה.
[בסוגריים אספר שהפוסט הזה הוביל לתגובות ממש זועמות בפייסבוק, שהאשימו אותי בחוסר סבלנות, חוסר אמפתיה, חוסר הקשבה, עד לרמה שתגרום לכך שהמוצרים שאנהל לא יהיו טובים. כן, הלכו קצת רחוק… ]

הדרך הנכונה:
– נסח** משפט קצר, שכולל את כל הקונטקסט הנדרש, ואותו בלבד, ואת השאלה שעליה אתה רוצה תשובה.
– שאל.
– המתן לתשובה.

הדרך הלא נכונה:
– להתחיל בהקדמה ארוכה ולא רלוונטית – יש לי שאלה, אני לא בטוח אם עכשיו זה הזמן לשאול אותה, יתכן שהיא קצת קונטרוברסלית, ובכל זאת הייתי שמח אם מישהו יוכל לענות
– לתת קונטקסט שמתחיל בימי בראשית – כשבנינו את הפיצ'ר הזה בפעם הראשונה לפני שלוש שנים, כשהחברה היתה אחרת והמוצר היה אחר והלקוח היה אחר
– להוסיף עוד שאלה לא באמת קשורה – אם כבר חושבים על זה, עולה כאן עוד שאלה מעניינת שאולי כדאי לתת עליה את הדעת…
– להציע פתרונות – כי אם אתם שואלים אותי, בעיני הפתרון הוא… ואולי אפשר לחשוב על עוד פתרון, למרות שאני לא בטוח שצריך
– לסיים בהקטנה של השאלה – אני רק אומר שיכול להיות שיש לזה חשיבות כרגע, למרות שאני לא בטוח, יכול להיות שזה בעצם ממש לא משנה כרגע, ולי באופן אישי באמת לא אכפת

עזרו לי חברים – הדרך הנכונה נראית לי כל כך פשוטה, למה זה כל כך קשה לכל כך הרבה אנשים?!

* תקף בזום וגם בחיים האמתיים
** תקף בעיקר לגברים, אבל גם לנשים

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *