בשבוע שעבר היתה תקלה באחת מחוות השרתים הענקיות של אמזון, ספציפית בשרתים הממוקמים במזרח ארצות הברית.
התקלה ארכה כארבע שעות, וההערכות הן שהעלות שלה בהפסדים לחברות הרלוונטיות נאמדים במאות מליוני דולרים. אמזון כבר הודיעו שמדובר בתקלה שנבעה מטעות אנוש – מישהו ניסה לדבג בעיה במערכת הבילינג (למה זה לא מפתיע אותי?), וגרם לתקלה שהורידה חלק ניכר מהשרתים, למרות שהיתה אמורה לעצור רק חלק קטן מהם. בואו נגיד שלא הייתי רוצה לפגוש את המתכנת המסכן.
במקרים האלה אפשר לראות בצורה ברורה עד כמה חלקים גדולים של “האינטרנט” מבוססים על תשתיות של אמזון.
רשימה חלקית של אתרים ושרותים שנפלו/נפגעו בגלל בעית התשתית של אמזון – Trello, Quora, Coursera, Slack, Medium, Expedia, אתרים שנבנו על WIX, ואפילו אלקסה.
אבל מה שהצחיק אותי בכל הסיפור (ואולי זה גם חלק מדאיג) הוא ההבנה עד כמה לא רק “האינטרנט” מבוסס על אמזון, אלא עד כמה גם החיים היום יומיים שלנו מבוססים על האינטרנט. דוגמא אחת קטנה ומצחיקה – מישהו שיתף בטוויטר שהאירובוט שלו, הרובוט שואב האבק, הפסיק לעבוד! החברה הסבירה שהוא עדין יכול לגשת וללחוץ על הכפתור של הרובוט, אבל כל התכניות שהוזנו מראש, וחלק מהפונקציונליות – לא עובדים.
ההשלכות ברורות, ויכולות להיות מפחידות. חלקים יותר ויותר משמעותיים מהבתים שלנו צריכים את האינטרנט כדי לעבוד – בבתים חכמים אנחנו מדברים ממש כמעט על כל דבר – מהמנעול של הדלת, לתאורה, לאיורור, וכמובן כל המדיה – טלויזיה, מוסיקה, וכו’. מה יקרה ביום שבו כל המכשירים האלה לא יוכלו להתחבר?