הנושא הזה הוא מורכב ממש, וצריך להבין איך מודלים עובדים, וגם איך עובדות זכויות יוצרים כדי לנסות לפצח את זה. אני מודה מראש – אני מבינה קצת בשני הנושאים, אבל לא מספיק, ואשמח מאוד ללמוד יותר.
קודם כל – צריך להבין איך מודלים עובדים. כדי ליצר מודל צריך כמות גדולה מאוד מאוד מאוד של נתונים, ואחת הסיבות שהמודלים החדשים עובדים כל כך טוב, היא מפני שהם נוצרו על בסיסי נתונים בגודל בלתי נתפס. אחת הסיבות לעובדה שפריצת הדרך של המודלים קורית ממש ממש עכשיו, היא הבשלה של שתי היכולות – של היכולת לאסוף כמות כזו של מידע, והיכולת החישובית להריץ מודל על כמות כזו של מידע. כל מידע שמוזן לתוך המודל – ישמש אותו בתהליך הלמידה.
כך למשל, מישהו לקח את כל הסרט ״ואלס עם בשיר״ והכניס אותו (ליתר דיוק את כל הפריימים שלו, פריים אחרי פריים) לתוך המודל של מידג׳ורני. הפריימים הוכנסו, ביחד עם תיוג של דוד פולונסקי המאייר שיצר את הסרט, ועכשיו, המודל מסוגל לייצר כל תמונה שתבקשו ממנו – בסגנון דוד פולונסקי. נשאלת השאלה – האם מותר להשתמש בפריימים האלה לאמן מודלים?
האם כל עבודת אומנות שנמצאת במרחב הציבורי היא ״אוכל לגיטימי״ למודלים?
על השאלה הזו יש עכשיו ויכוחים בלי סוף, ויש גם קרן של אומנים שהתחילו לאסוף כסף כדי להתנגד לשימוש כזה באומנות שלהם. הרגולציה, כרגיל, מאוד מאחור בעולמות האלה, ויקח זמן עד שחוקים יתחילו להיכתב. השאלה היא, האם שימוש כזה מפר את זכויות היוצרים של האומן? וזו שאלה מצוינת.
השאלה הבאה היא – האם יש דרך לאסור את השימוש בעבודות אומנות מהסוג הזה, כ״אוכל״ למודלים. אני יכולה לספר לכם שכשניסיתי לייצר עם המודל לוגואים חדשים לגימייל – הוא עשה דברים מאוד יפים ודומים, אבל לא השתמש בצורה מובהקת בלוגו של ג׳ימייל. אני מניחה שהענין הוא בדיוק זה – זכויות יוצרים. אותו הדבר לגבי דמויות של דיסני – אפשר לייצר אימג׳ים שיראו כמו נסיכות דיסני, אבל אי אפשר להשתמש ישירות בדימוי של סינדרלה כפי שהיא מוכרת כנסיכה בסרטי דיסני.
יש כאן שאלות של יישום – איך עושים את זה? איך מסמנים חומר שמוגן בזכויות יוצרי? איך אוכפים את ההגנות האלה? אבל אלה טכניות, וקצת פחות מעניינות. אני מניחה שיפתחו מנגנונים, כמו שאוכפים היום זכויות יוצרים על מוסיקה, על סרטים, וכו׳. ברור שזה יכול להיות הרבה יותר מסובך – מדובר על מודלים שמתאמנים על מליוני ומליארדי פיסות מידע. להוכיח שמודל מסוים לא היה מודע למידע מסוים יכול להיות מורכב. אבל שוב, מנגנונים אפשר לפתח. השאלה המעניינת היא העקרונית – איך ומתי מותר להשתמש ביצירות לצרכי אימון של מודל.
השאלות האלה פתוחות, ויהיה מאוד מענין לראות איך הן יפתרו. אני באמת לא יודעת מה הדבר הנכון. מצד אחד, לא נראה לי סביר שכל אחד יוכל עכשיו ליצר תמונה ״בסגנון דוד פולונסקי״. ומצד שני – אם דוד יהיה מוכן לאפשר את זה, ויקבל על זה תמלוגים, אז למה לא? אולי כן? הרי הסגנון של ואלס עם באשיר, הוא רק אחד מהסגנונות של פולונסקי. הגדולה שלו, היא היכולת ליצור שפות שכאלה. היצירתיות. מעבר ליצירה עצמה.