אני אוהבת את אמזון, ויש לי המווווווון סיבות. כל כך הרבה סיבות, שאני צופה שהן יאכלסו כמה פוסטים שונים.
נכון, גל מור בדיוק ציטט בפוסט שלו הבוקר את ברוס סטרלינג מדבר על “אפקט אמזון” – מה יקרה אם החנות תיפול, והחשש לגיטימי כמובן. אבל אני טוענת שאי אפשר להתעלם מכך שאמזון הופכת להיות חלק מהתשתית של האינטרנט. תשתית, כמו תשתית, היא משהו בסיסי שאנשים מתרגלים לו ותלוים בו, אבל צריך גם לקחת אחריות על השימוש בו. גם בנקים מתמוטטים בימינו…
אז כנקודת התחלה לרומן הגדול, הנה רשימה מאוד כללית של התכונות של אמזון שאני כל כך אוהבת:
1. הפיצ’רים החכמים – כן, זו חנות. אבל זה הרבה יותר מזה – הפיצ’רים החכמים שלהם החל במנגנון ההמלצות (אנשים שקנו את זה קנו גם…), ועד ל-wishlist, עשוים בחוכמה כל כך רבה, מוצאים כל כך יפה את האיזון בין הצרכים העסקים לצרכי המשתמש, ממש בית ספר.
2. השימוש ברשת – הם לא היו הראשונים, אבל הם הכי טובים, למשל ביישום של תכנית ה-affiliate.
3. השימוש בידע שלהם – כן, זו חנות, אבל מעבר לזה הם נותנים עוד המוני שרותים לחנויות/לעסקים/למפתחים. החל משרותי האחסון בענן S3, ועד לשרותי האחסון במחסני הסחורה שלהם. הם בנו תשתית והם יודעים להשתמש בה.
כל אחת מהסיבות האלה ראויה לפוסט בפני עצמה (לפחות), אבל הטריגר לכתיבת הפוסט הזה היא הידיעה שראיתי בדיוק עכשיו על העובדה שאמזון פיתחה אפליקצית “קינדל” לאיפון. קינדל, ה”ספר האלקטרוני” של אמזון הוא המוצר הפיסי הראשון שהם מפתחים (תקנו אותי אם אני טועה), ובשבוע שעבר יצאה הגירסא השניה שלו לחנויות.
העובדה שלמרות שמדובר במוצר שלהם שהם מנסים לדחוף, הם לא מפחדים ליצור לו אפליקציית איפון – היא עוד סיבה שאני אוהבת אותם. הם טוענים שהם לא רואים בכך סכנה למוצר שלהם, ושלא תהיה קניבליזציה כי אנשים לא ישתמשו באיפון לקרוא ספרים, אלא רק טקסטים יותר קצרים. אני חושבת שהם צודקים, אבל מעבר לכך יש כאן פתיחות לשוק, ניסיון לשווק cross platform, והבנה שללקוחות יש צרכים שונים.
אתם מתארים לעצמכם את אפל עושה החלטה דומה? בחיים לא.