הדיון במאגר הביומטרי הוא חשוב, ומעלה שאלות חשובות מאוד לגבי דרכי קבלת ההחלטות, העובדה של המדיה, ועוד כל מיני נושאים שהם בדרך כלל ממש לא עניינו של הבלוג הזה, אבל הפעם נראה שיש להם כן מקום.
הנימוקים
שמעתי את ח”כ אריה ביבי ברדיו, מתעמת עם עו”ד יונתן קלינגר והשר מיכאל איתן. הוא דיבר בסיסמאות, מהסוג הנמוך ביותר: המאגר חיוני לבטחון האזרחים! לבטחון המדינה! ללחימה בפשיעה! ואין זמן להכנס לדיון ולשאול – למה? איך זה יעזור? במה? אי אפשר בלי? זמננו תם. עו”ד קלינגר וח”כ איתן עשו עבודה נהדרת, אבל זה פשוט קשה מול חוסר הבנה שמתחבא מאחורי סיסמאות.
מצד שני – אם זו הדרך, גם אנחנו יכולים. אז למי שעוד לא ממש מבין למה זה בעייתי אני אצטט מגיב שהזדהה כ- GoodyBird אצל גל מור, וניסח את הדברים בסיסמאות כמו שאנשים אוהבים:
1. סיכון ביטחוני.
המאגר ישמש את אויבי המדינה לפגיעה בישראלים ובמדינה.
“ניתן יהיה לצוד ישראלים בחו”ל על ידי הצבת מצלמה במקום ציבורי”
2. סיכון פלילי.
המאגר ישמש גורמים עבריינים וגורמים אינטרסנטים למטרות פליליות
“גורמים פליליים ישתמשו במאגר לסחיטה והפללה. גורמים מסחריים ישתמשו
במאגר כדי למקסם את רווחיהם על חשבוננו”
3. סיכון חברתי.
המאגר ישמש לפגיעה בחופש הביטוי, בזכויות הפרט ויערער את הדמוקרטיה.
“המדינה תקח תמונות בהפגנה, ויימנע סיווג בטחוני ממפגינים”
המניעים והדיון במניעים
אני קוראת את כל מה שכולם כותבים. הדיון חשוב, השאלות שעולות חשובות, וכל הכבוד לכל העוסקים במלאכה, כי ברור שהתקשורת ה”מסורתית” לא ממש מתעניינת. שוקי גלילי מרכז רשימה של כל הפוסטים שנכתבים בנושא, ורחביה ברמן מפרסם את הדברים שאחרים מפחדים לפרסם.
אין מנוס, וחשוב להבין האם יש כאן מעורבות בלתי תקינה של ח”כ שטרית, או לא. גם אם יתברר שמאיר שטרית צח כשלג בנושא הזה, ודוחף את כל הענין פשוט כי הוא חושב שזה הדבר הכי חשוב שעל סדר היום כיום – עדין הדיון חשוב ומוצדק. השימוש באיומים, כפי שנמסר שקרה מצד מר שטרית – רק צריך להדליק נורות אדומות מהבהבות וזועקות.
השימוש באיום כנגד הדיון עצמו גם מוכיח לחלוטין שכבוד השר לא מבין את המדיה. הרי מדובר על פוסט בבלוג. על דיון שחי ותוסס בבלוגספירה (ולצערינו לא ממש תופס בשום מדיה אחרת). אם הכל נקי וכשר וטהור, למה לא להשתתף בדיון? למה שלא יתכבד כבוד השר ויכתוב תשובה מנומקת לבלוג? אני מבטיחה לקרוא ולהתיחס ברצינות ולהביא בשם אומרה כל תגובה רצינית.
ההתגייסות
הייתי בהפגנה – כן, היו שם מעט מדי אנשים. כן, למסתכל מבחוץ זו נראית סוגיה שמעניינת רק את התל אביבים, הבלוגרים, השמאלנים. זה עצוב, כי הדעות הקדומות מונעות מאנשים להקשיב לסוגיה האמיתית. אני מקוה שאם וכאשר תהיה סוגיה שיוביל “הצד השני” אני אדע לשים את הדעות הקדומות בצד ולהצטרף אליה אם היא נראית לי מוצדקת.
ובינתים – אל תשכחו לחתום על העצומה כאן.