שתי מחשבות קצרות ובלתי קשורות אחת לשניה.
טוויטר – כן, שוב טוויטר. השתעשעתי לקרוא את הפוסט הזה שמנתח מחקר שניסה לבחון “מה באמת אנשים עושים בטוויטר הזה”, או ליתר דיוק על מה מדברים.
התוצאה, שלא ברור לי אם הפתיעה את כותבי הפוסט או לא, היא ש-57% מהטוויטים עוסקים במה שעושה האדם שכתב את הטוויט (מה שמכונה – סטאטוס), או בשיחות בין שני אנשים.
שאר התכנים סובבים סביב – לינקים (10%), פוליטיקה, ספורט וחדשות (6%), פרסומות (4%) ספאם (4%), המלצות או תלונות על מוצרים (3%), וידיאו או תמונות (3%) ולינקים לאתרי תוכן אחרים – פורומים וכו’ (3%).
כלומר בניתוח קצת יותר גס –כ- 60% הם סטטוסים, 20% לינקים לתוכן חיצוני, 5% פוליטיקה, ספורט וכו’, 5% מוצרים, ועוד 10% פרסומות/ספאם. אני לא מבינה מה ההפתעה. אם היו שואלים אותי, או את רב משתמשי טוויטר, אני מניחה שהם היו מנתחים את הסטרים שלהם בצורה מאוד דומה.
השאלה “האם טוויטר הוא ואקום מחשבתי” היא פשוט לא במקום. אני לא חושבת שכשהמוצר נוצר מישהו תיאר לעצמו שהוא יתפוס בצורה כזו וישמש כל כך הרבה אנשים. שנית, מעצם העובדה שהוא משמש כל כך הרבה אנשים, נגזר שאנשים שונים משתמשים בו בדרכים שונות. כמו שאנחנו יודעים מכל הדיונים בנושא “למה טוויטר טוב/לא טוב”, יש מי שמשתמשים בו באמת כדי לדווח מה אכלו לארוחת בוקר, או להתעדכן מה אכלו החברים שלהם, ויש מי שמשתמשים בו באופן הרבה יותר ממוקד ומקצועי – אם זה לקידום מכירות, לאיסוף מידע, או ללמידה. למה אף אחד לא שואל למה פייסבוק טוב? האם פייסבוק הוא וואקום מחשבתי?
אייפון – כן, שוב אייפון. אבל הפעם בהקשר חיובי. בין כל מאות ואלפי האפליקציות (הנקראות בעברית ‘אפס’… תרגום גאוני, אם יורשה לי) מאוד שמחתי לקרוא על האפליקציה הזו בטקרנץ’. מדובר באפליקציה שמאפשרת לחולי אסטמה לתעד את ההתקפים שלהם, וגם לחלוק את המידע שהם אוספים עם חוקרים של הנושא. זו אפליקצה שממש קולעת לאחת התחזיות שקיוויתי שיתממשו בשנה הקרובה – אפליקציה שמכוונת לצורך אמיתי, לעולם האמיתי, ואולי אפילו תצליח לעשות משהו על מנת לעזור למחקר ולשפר את איכות החיים והטיפול בחולי אסטמה. האם יש סיכוי שהתחזית האופטימית שלי כן תצליח להתממש השנה? הלוואי!
_______________________________________________________________
מחשבות קודמות בנושאים דומים:
טוויטר, אירן, ולמה כל זה טוב בעצם