כותרת מפוצצת לפוסט שהוא ממש בסיסי…

אני לא מכירה אף ילד שחולם להיות מנהל מוצר. טוב, אני באמת לא מכירה הרבה ילדים כרגע. אני לא מכירה הרבה אנשים שהולכים לאוניברסיטה ואומרים לעצמם – אני רוצה להיות מנהל מוצר בהייטק. טוב, אני לא מכירה הרבה אנשים שמתחילים עכשיו את דרכם באוניברסיטה. יותר מזה, גם אם ילדים יתחילו לחלום להיות מנהלי מוצר, וסטודנטים יחליטו שזו דרכם בחיים – אין שום דרך קבועה וברורה להגיע לשם. אין מסלול ברור, שבסופו מבחן מקצועי/תעודה. אנשים מגיעים לתחום הזה ממקומות שונים ורקעים שונים, וכנראה שהמשותף לכולם הוא הרצון להיות מעורב בתהליך שבסופו יש מוצר כלשהוא (זו ההגדרה הכי כללית שאני יכולה להגדיר).

אפשר לדבר הרבה על איך אנשים מגיעים להיות מנהלי מוצר, מה היכולות והכישורים שצריכים להיות להם, מה הרקע המקצועי והאקדמי, והאמת היא שאני אשמח לפתוח את הנושא – בפעם אחרת. הפעם רציתי לכתוב פוסט מהיר לגבי השלב הבא – ההתפתחות המקצועית מתוך המקצוע עצמו.

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בתפקיד שלי הוא היכולת, והצורך, ללמוד דברים חדשים כל הזמן. עולם האינטרנט משתנה במהירות אדירה, מוצרים מבוססי רשת צריכים מצד אחד לענות על צורך כלשהוא בצורה טובה, ומצד שני גם לעמוד בתחרות שדורשת מהם לא רק לענות על הצורך אלא גם להיות חדשניים, מגניבים, ידידותיים, וכל שאר הסופרלטיבים שיגרמו למשתמש להמשיך להשתמש במוצר שלך, גם אם צצים אני מתחרים בשבוע, אפילו אם הם יותר זולים.

אז איך עושים את זה? אם אין מסלול לימודים מוגדר, איפה מוצאים חומרים? ממי לומדים?

ובכן, התשובה מתחלקת לכמה חלקים:

1. לומדים מהסביבה הקרובה – אני מרגישה תמיד שאפשר להעמיק עוד ועוד בכל אספקט של המוצר. מהאנשים הטכניים אני לומדת ומעמיקה את ההבנה שלי בטכנולוגיה עליה מבוסס המוצר. היכולות שלה, המגבלות שלה, דברים חדשים שאפשר לעשות איתה, וכו’. מאנשי השיווק אני לומדת עשה ואל תעשה בעולם השיווק, מאנשי המכירות אני לומדת על השוק (מי המתחרים, מה הם מציעים), על המשתמשים הפוטנציאלים ועל האלמנטים העיסקיים של המוצר, מאנשי התמיכה אני לומדות על הבעיות במוצר וגם על מה המשתמשים מחפשים בו, וכו’ וכו’.

2. לומדים ממקורות ברשת – בלוגים, בלוגים, ושוב בלוגים. גם הגדולים ה”גנרים” (למרות שהם מציפים במידע ולפעמים קשה לדלות מתוכו את מה שמענין/רלוונטי), גם בלוגים יותר ספציפיים שעוסקים בניהול מוצר, בחוית משתמש, וכו’. הניסיון של אחרים הוא חשוב, מועיל, עוזר, מלמד. יש גם כמובן וובינרים, קורסים, מאמרים ועוד ועוד. אבל הבלוגים הם ללא ספק ה”לחם והחמאה”.

3. כנסים מקצועיים – כשגרתי בלונדון הייתי הולכת לפחות פעם בחודש לכנס מקצועי כלשהוא. בדרך כלל התכנסויות קטנות, שכוללות דיון ממוקד של קבוצת מומחים בנושא אחד, שעה של שאלות/תשובות, ואחר כך מינגלינג ליד הבר. כנסים יותר גדולים, עם הרצאות ודיונים הם כמובן גם דרך מעולה ללמוד, ותערוכות מקצועיות שמשלבות גם תצוגה של מוצרים ומאפשרות למידה של השוק וגם הרצאות הן גם הרבה פעמים השקעה טובה של זמן. בכנסים האלה לומדים גם מהמומחים המרצים, וגם כמובן מהאנשים שפוגשים בקהל.

כל זה היה בעצם הקדמה (ארוכה), לכך שגם בארץ יש יותר ויותר דרכים ללמוד ניהול מוצר ותחומים קשורים. שני מקורות שרציתי להפנות את תשומת לבכם אליהם היום הם:

1. כנס thinkproduct – כנס ניהול המוצר הראשון בישראל! (או לפחות כך הם קוראים לו). כנס של חצי יום, שמאורגן על ידי ILPMA ארגון מנהלי המוצר הישראלי. ההרצאות נראות מעניינות למדי, והקונספט, כמו שכבר הבנתם, מאוד נכון בעיני. עוד לא הייתי בכנס כזה, אז אני לא יכולה להמליץ מראש, אבל עצם היוזמה להרים יום כזה היא מבורכת, ואני בהחלט מתכוונת להשתתף.

2. אתר UXI – כאן אני יכולה להמליץ בלב שלם ובשמחה. היוזמה של ברק דנין וקבוצה של אנשי שימושיות ישראלים, לרכז מידע בעברית בנושא. הרעיון מעולה (שלא לומר נחוץ!), האתר מקסים, ויש בו הרבה הרבה מידע וקישורים מעניינים.

יש לכם דרכים אחרות ללמוד ולהתפתח? ספרו ושתפו!