עצבנו אותי ידיעות אחרונות בסוף השבוע האחרון.
יום שישי, העיתון של המדינה, הכותרת הראשית ועמוד 2 מוקדשים לחייל סירת מטכ”ל שנעלם מהבוקר באמצע אימון.
הסיפור לא בדיוק ברור, אבל גם לא מאוד מרתק (בעיני לפחות) – חייל ביחידה מובחרת, נשבר בשלב כלשהוא באימון כלשהוא, ברח, והגיע הביתה אחרי 12 שעות בערך.
אני מניחה שהוא לא הראשון שבורח מאימון בצבא.
ברור לי למה יש כאן כותרת. במדינה כמו שלנו אפשר לומר שרוחם של כל שבויי העבר וההווה מרחפת מעל, וחייל שנעלם, גם אם בנסיבות שנראות תמימות, תמיד מצדיק כותרת.
אבל האם מישהו יכול להסביר לי למה בחלק התחתון של עמוד 2 יש סטריפ גדול ורחב (משהו כמו 3 ס”מ על 10 ס”מ) עם ציטוטים מעמוד הפייסבוק של החייל?
הייתם אומרים יש הצדקה – אם היה כתוב שם משהו על זה שקשה לו, שנמאס לו. אבל בחיי שאין שם כלום.
יש שם ארבעה ציטוטים, הראשון מסוף ינואר, השני מסוף מרץ, השלישי מתחילת יולי, והאחרון מלפני 10 ימים. ציטוט של שיר, נדמה לי פורטיס.
אם מנסים לקרוא בין השורות, אני אסתכן ואומר, למרות שאין לי הכשרה בקריאה ספרותית – שיש כאן דווקא טיפוס “מורעל”, יותר מכל דבר אחר.
אז מה זה קשור? למה זה טוב? בשביל מה לצטט מהפייסבוק שלו?
ועוד לא נכנסנו לשאלה האם הסטאטוסים האלה היו חשופים לכולם. אני מוכנה להתערב שלא, אבל אני לא באמת יודעת. אם הם לא היו חשופים, אלא היה צריך שמישהו שמכיר את החייל “יספר” לעיתון עליהם… האם זה בכלל לגיטימי? אני מניחה שאפשר לקרוא לזה “תחקיר”.
בקיצור – בעיני זה בולשיט. תפסיקו לתקוע את פייסבוק בכל מקום. זה פשוט לא קשור.