ברוח הימים הנוראים, החלטתי להתחיל כאן את רשימת החטאים הגדולים ביותר באתרי אינטרנט. אני אמנה את השלושה שהכי הכי מציקים לי, ואתם כמובן מוזמנים להוסיף משלכם.

1. לאס ווגאס זה כאן – אתרים שמתחילים בדף ספלאש פרסומי “מיד תועבר לאתר” וממשיכים ביותר תוכן מהבהב, מקפץ, מטרטר, מאשר תוכן אמיתי. צריך לפתח סוג של הפרעת קשב בשביל להיות מסוגל למצוא את התוכן. והכי מעצבן כשזה אתר שמתימר להביא לקוראיו תוכן איכותי (מי אמר “עיתון אחד טוב”).
כשגרתי באנגליה, “הארץ” פרסמו לינק לאחד הפוסטים שלי בדף הבית. מאוד שמחתי, ורציתי להראות לחברי האנגלים ולהשוויץ, אבל איך יכולתי להראות להם את דף הבית, ולטעון שזה אחד העיתונים היומיים היותר רציניים ומכובדים בעברית, כשהוא נראה כך…

כמובן שפרסומות הן מעצבנות בעוד המון רמות – אלה שמתחילות לצעוק עליך במעבר עכבר (כמה פעמים קפצתי בבהלה…), אלא שקופצות וממלאות את המסך ולך תמצא את ה-X הקטן המתחבא, אלה שמתחבאות בשכבה שקופה על כל הדף, כך שאיפה שלא תקליק יעביר אותך למסך הפרסומת למרות שלא באמת ביקשת, וכו’. אפשר היה למלא את כל רשימת החטאים בשטויות האלה.
אז תגידו – למה אין לך אדבלוק, אדרימוב, אד-אמו. יש לי! ואכן אני מצליחה ברב האתרים לחסום את רב הפרסומות ולהנות מאינטרנט יחסית נטול אלמנטים גורמי התקף אפילפטי. אבל המפרסמים משקיעים הרבה יותר אנרגיה ממה שיש לי (או שהייתי רוצה להשקיע) בלחסום, ולכן אני מוכרחה להודות שבקרב הזה אני לא באמת מאמינה שיש לי סיכוי לנצח.

2. תמיכה בדפדפנים – העובדה שאתרים מסוימים (מי אמר האתרים הרשימיים של הממשלה כמו משרד הפנים למשל) לא עובדים כמו שצריך ב-FF או כרום, מוציאה אותי מדעתי. די כבר, תכתבו אתרים כמו שצריך, ותנו למשתמש לבחור את הדפדפן שלו בשקט.

3. ספאם ספאם ספאם. נכון, יש עכשיו חוק שמגביל את בעלי האתרים בשליחת הודעות ספאם למיניהן, והוא אכן עשה עבודה לא רעה. ועדין. כתובת המייל הפכה להיות דרך גישה קלה מידי, ואני נעשית חשדנית כשמבקשים ממני את הכתובת רק כי אני חוששת שאני עלולה למצוא את עצמי ברשימת הלקוחות של א. ובניו הירקן השכונתי. אם הוא לפחות היה שולח לי  הודעה שמגיעים הפלפלים הצהובים שאני אוהבת. אבל מה שהוא בעצם עושה זה שולח לי “שנה טובה” עם תמונה של הנכדים שלו… תבינו, ספאם זה לא רק הצעות לרכישת נדל”ן באוקראינה, ספאם זה גם המצגת של החתולים! (כן כן, עוד יש אנשים, בעיקר דודות, ששולחות מצגות של חתולים מקסימים).

נסיים בנימה אופטימית. האינטרנט היא הדבר. המקום. כל המידע הזה, כל החברתיות הזו. הכל טוב.

אבל כמו בכל דבר טוב, יש גם דברים שאפשר לשפר, וחטאים שצריך לבקש עליהם סליחה ולהבטיח לא לחזור עליהם בשנה הבאה.

התגובות מחכות לחטאי האינטרנט שבעיניכם הם בלתי נסלחים, ובינתים – שתהיה לכולנו שנה טובה.