בכל חברה שעבדתי בה, בכל תפקידי מוצר למיניהם, וגם בתפקידים אחרים, תמיד יש אנשים שמסתובבים עם התחושה של “זה היה רעיון שלי”. אחת התלונות הכי נפוצות כנגד מנהלים היא שהם לוקחים קרדיט על רעיונות של העובדים שלהם.
אני מבינה לחלוטין את הרצון בקבלת קרדיט על רעיון שהעליתי. במיוחד אם הרעיון הוא באמת חדשני ושונה, או בעל ערך מיוחד. אבל בפועל, ברב המקרים לא מדובר באיזו פריצת דרך מהותית, אלא בעוד רעיון לשיפור, לשינוי, לתוספת. ותאמינו לי, כמישהי שאחראית על מסמך רעיונות שכולל מאות פריטים – על רב השיפורים/חידושים/שיפצורים/תיקונים/תוספות – מישהו כבר חשב.
התפקיד של מנהל המוצר הוא להקשיב לכל הרעיונות, לשמור אותם בצורה מסודרת, לתעדף אותם על פי הקריטריונים הרלוונטים, והכי חשוב – לגרום להם לקרות. להעביר את הרעיון מהשלב התאורטי, למשהו שהמשתמשים אכן משתמשים בו, שיש לו ערך עבורם.
האתגר הוא איך להמשיך לגרום לאנשים להציע רעיונות חדשים, ולא לתסכל אותם עם “כבר שמעתי את הרעיון הזה”, “זה בלתי אפשרי”, “זה לא רלוונטי למשתמשים שלנו”, או שלל תגובות בלתי חיוביות בעליל. מנהל מוצר טוב ידע לעודד פידבקים, לקבל כל בדל רעיון, להבין עד הסוף מאיפה הוא מגיע – מה הצורך/המטרה/התסכול/החידוש שעומד מאחורי הרעיון, להודות מקרב לב לנותן הרעיונות ולהמשיך הלאה. מנהל מוצר טוב גם ינסה לחזור אל המציע אם וכאשר הרעיון הופך למוצר, גם כדי לקבל פידבק נוסף וגם כדי לתת קרדיט לנותן הרעיון.
קרדיט זה חשוב. קרדיט זה נעים. קרדיט זה נהדר. אבל זה לא העיקר.
להסתובב בפנים חמוצים עם תחושת פספוס רק כי הרעיון שלך לא נבחר להתבצע, או אפילו כשהוא נבחר – כי לא קבלת מספיק קרדיט לטעמך זה פשוט שטות.
רדיפה אחרי הקרדיט היא חסרת טעם. הרבה פעמים היא נובעת מההתרכזות שלנו בעצמנו, מבלי לתת לעובדות להפריע – העובדה שאתה היית השלישי להציע את אותו הרעיון בדיוק, וכשהצעת אותו הוא כבר היה בשלבי פיתוח, או למשל שהצעת רעיון דומה, אבל לא באמת זהה, וזה היה לפני שלוש שנים כשלא יכולנו לעשות עם הרעיון הזה כלום…
תאמינו לי, רעיונות יש הרבה. המון. ה-מ-ו-ן. והרבה מהם גם מאוד מאוד טובים. הרעיון, כרעיון – הוא רק חלק אחד, הכרחי, אבל לא מספיק.
החלק השני הוא, כמובן, הביצוע. ביצוע ביצוע ביצוע. ביצוע לא טוב יקבור כל רעיון, גם הטוב ביותר. לזהות מבין כל הרעיונות את הטובים, גם זה סוג של אומנות. ולגרום להם לקרות כמו שצריך – זו כבר מקצוענות.
אז חברי הרעיונאים – אנא המשיכו להביא לי את כל הרעיונות שלכם. כי זה כייף. כי אתם רוצים לקדם את המוצר. כי אתם רוצים להיות חלק ממשהו מגניב. כי אתם סומכים עלי שאדע להעריך רעיון גדול, ולגרום לו לקרות בצורה הטובה ביותר. אבל בבקשה תפסיקו להסתובב לי בפרצוף חמוץ ותחושה של אכזבה אם הרעיון שלכם בסופו של דבר לא נבחר או לא קורה, או אם הוא כן נבחר וכן קורה, אבל אתם מרגישים שלא קבלתם עליו מספיק קרדיט.