לדבר לפני קהל

המחשבות שעברו לי בראש בשעות ובדקות שלפני המיטאפ האחרון:

– אני לא באמת יודעת שום דבר משמעותי על הנושא המדובר
– כל הידע שלי הוא טריוויאלי, כולם כבר יודעים את הדברים האלה
– הדוגמאות שלי ספציפיות מדי, אנשים לא יתחברו אליהן
– הדוגמאות שלי גנריות מדי, אין לי באמת ערך מוסף לתת
– לא התכוננתי מספיק – לא באמת עשיתי run, החלק שלי יגמר תוך 10 דקות ואנשים באים להרצאה של שעה וחצי
– הכנתי יותר מדי, אני לא אספיק אפילו רבע ממה שתכננתי
– יחשבו שאני שחצנית/מגעילה/לא מצחיקה/משעממת
– אף אחד לא יבוא
– יגיעו חמישה אנשים וזה יהיה מביך
– אמרו שירד גשם, אז בטוח שאף אחד לא יבוא
– לא נורא, במילא אני לא מוכנה

ובסוף היו 120 אנשים, נהניתי מכל רגע, וגם יומיים אחרי אנשים עדין שולחים הודעות על כמה נהנו ולמדו.

פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

• מסיבת הסיום של טוויטר
• מנהיגות הפרודקט 2017
• קבוצת תמיכה