בחודשים האחרונים אני מייעצת קצת לסטארטאפים, ויש אתגר אחד שראיתי כבר כמה פעמים בשלבים הממש ראשוניים. הנה הסיפור, בהפשטה – שני פאונדרים, יחסית צעירים, יש להם השקעת סיד מקרנות שוות (קטנה או גדולה, ראיתי את שניהם), ויש להם קונספט, ומוצר ראשוני, וכמה לקוחות. הכל נראה ממש מבטיח.
אבל – העבודה מול הלקוחות הראשונים מסובכת, והקרן לא מפסיקה ללחוץ. שיגייסו אנשים, שיתחילו עוד תהליכים מול לקוחות, שירוצו מהר. אז מביאים אותי, להתייעץ לגבי התקדמות המוצר וצוות המוצר.
ואז אני שואלת אותה. ה-שאלה.
מה ההגדרה של הצלחה בחודשים הקרובים?
ואז מגיעה ההפתעה – הם לא יודעים.
זה מסובך הם אומרים. והם כמובן, צודקים.
אבל זה המפתח.
חייבים הגדרה של הצלחה, כדי להגיע לשם.
ההגדרה הזו היא ממש קשה. יש המון אפשרויות. הלקוח יכול להיות מרוצה מכל מיני דברים שונים.
אבל זה הדיון הכי חשוב שצריך לעשות, כי הוא יכתיב הכל.
הוא יכתיב מה חשוב לעשות עכשיו, גם ברמת המוצר וגם ברמת הארגון.
אני לא יכולה לתת לכם פורמולה איך עושים את זה. צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות, להגיע להבנה של המשתמשים, להגיע להבנה של העולם מסביב, ובעיקר להבין מה לא מבינים עדין.
איך יודעים איזה שאלות לשאול? איך יודעים איך להשיג את התשובות? איך יודעים לעשות אינטגרציה לכל הדבר הזה?
התשובה חברים, היא שאין דרך לדעת מראש, והדבר היחיד שעוזר – הוא ניסיון. ֿכשיש לך ניסיון את שואלת את השאלות יותר מהר, אוספת את התשובות יותר מהר, מפתחת את תחושת הבטן יותר מהר, ומצביעה על החורים ביתר קלות. ואז הרבה יותר קל לקבל החלטות, ולהמשיך הלאה.
דיון אחד מעמיק כזה, יכול להיות כל ההבדל.
בקיצור חברים – תמצאו לכם אנשים עם ניסיון. שישאלו אתכם את השאלות הקשות, ויעזרו לכם להגיע לתשובות. אלה דיונים לא קלים, ובעיני הם הדבר הכי כייף שיש.