הנה לפניכם דוגמא קטנה למה אני שונאת את itunes, תוכנת ניהול התוכן שמגיעה צמודה באופן בלתי נפרד ל-ipod touch המגניב שלי. הרגע שמרתי בשבילכם את הפופ אפ שהופיע, כשניסיתי לעשות פעולה ממש ממש פשוטה ובסיסית. הנה הוא לפניכם:
מה זה?
הנה התסריט: קניתי ספר אודיו, המורכב מחמישה דיסקים. אני חושבת שהספר הוא מהימים שבהם לא ממש כתבו תגיות כמו שצריך על כל קובץ, כי זה לא היה באמת משנה (אנשים היו אמורים להקשיב לזה דרך הדיסק פלייר שלהם, ולא בשום דרך אחרת). אז יצא שהשמות של כל הקבצים חוזרים על עצמם בחמשת הדיסקים (שמות גאוניים כאלה track 1, track 2 וכו’).
אז אחרי שעשיתי import לדיסק הראשון, כשהכנסתי את הדיסק השני הוא שאל אותי את השאלה הבאה. תרגום חופשי:
אחד או יותר מהשירים שבחרת ליבא כבר יובאו בעבר. האם את רוצה להחליף את השירים הקיימים וליבא אותם שוב?
ואפשרויות הבחירה:
החלף את הקיימים / אל תחליף את הקיימים / בטל
מה? מה???
אני רוצה להשאיר את הקיימים, ולשמור את החדשים בשם אחר. איך אני עושה את זה? או, שיהיה בהצלחה!
טוב, ברור שהבנתי בסוף. אני לא עד כדי כך סתומה. אבל תודו שזה ניסוח ממש, אבל ממש, לא ידידותי.
וזה מהאנשים שהביאו לנו את מסך המגע המגניב, עם השליטה בשתי אצבעות, ואייקונים רוקדים, וכל שאר הגאונויות.
איך, איך, איך, הם ממשיכים לעבוד עם הממשק הבלתי נסבל הזה?
ואם אתם מרגישים שאני חוזרת על עצמי… אתם צודקים. התלוננתי על itunes בעבר. (אז מה? הם עדין לא תיקנו את הבעיות!).
לסיום, אני אצ’פר אתכם בפריט מידע משעשע – מה הספר שאני שומעת עכשיו באיפוד? מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, בהקראתו של סטיבן פריי (ההוא מהטרוף של טוויטר). כן כן, הכל קשור להכל בעולם הזה.