לאן הולך הדפדפן (האם הוא כבר כאן?)

שני דיונים מעניינים עלו ברשת השבוע בנושא הדפדפן. הראשון – מי יודע מה זה בכלל. והשני – לאן "זה" הולך?  הדיונים מציגים את שתי הקיצוניות של רמות השימוש באינטרנט, ומדגימים בצורה חזקה את הסוגיה, כמו גם את סוג הבועה שאנחנו חיים בה.

1. מי יודע מה זה דפדפן?
החבר'ה של גוגל, בעקבות השקת CHROME הלכו לבדוק עד כמה אנשים יודעים מה זה דפדפן.

תשובות לדוגמא (לשאלה -מה זה דפדפן)?

  • אתר שאפשר לחפש בו
  • מנוע חיפוש
  • גוגל
  • אני משתמשת ביאהו

התוצאות בוידיאו לפניכם:

למי שאין סבלנות אני אסכם- פחות מ-8% מהמרואינים ידעו מה זה דפדפן. לג'ו שמו, אין שום מושג מה זה browser. הוא מבלבל בין דפדפן, למנוע חיפוש, לאינטרנט באופן כללי.

למה הוא משתמש בדפדפן אחד ולא אחר? זו בכלל שאלה שאינה מובנת לו. הכי אהבתי את הבחור שאמר שהוא משתמש בשו"אש כי חבר בא ומחק לו את כל האפשרויות האחרות ואמר לו – תשתמש רק בזה.

כמובן שנשאלת השאלה – למה ג'ו צריך לדעת מה זה דפדפן. שאלה טובה.

2. ולאן הולך הדפדפן?
אוריאל אוחיון מספר על דיון שהשתתף בו בנושא עתיד הדפדפן. הטענה (בגרסא מאוד מקוצרת) היא שהדפדפן הוא לא בהכרח הדרך שבה אנשים יצרכו את "האינטרנט" בעתיד.  אוריאל טוען שהמידע והאינטראקציה שהרשת מספקת יועברו וישמשו בעתיד דרך מדיומים רבים – החל מדפדפנים למינהם (שיושבים במערכות מחשב/סלולרי וכו'), המשך באפליקציות מבוססות רשת כמו RSS, ועד אפליקציות שמתקשרות לרשת בעצמן ולא דרך דפדפן, ומביאות מידע ספציפי באופן מפולטר ומותאם, כמו אפליקציות של איפון וכו'.

המסקנה של אוריאל היא שבסופו של דבר יהיו נקודות התחברות רבות לאינטרנט, שהדפדפן יהיה רק אחת מהן. כל שרות יצטרך לספק נקודות התחברות רבות לפי מה שמתאים ונכון לשרות ולמשתמשים בו.

אני מסכימה עם העקרון שאומר – יהיו הרבה דרכי התחברות שונות לרשת, אבל אני חושבת שבסופו של דבר מה שנראה הוא לא תהליך של התפצלות כמו שמתאר אוריאל, אלא להפך – לדעתי יהיה איחוד של כל הדרכים והאפליציות השונות, וכולם יועברו בצורה דומה, תוך שימוש בפלטפורמה אחת, שתהיה מאוד דומה לדפדפן.

לדעתי, ריבוי האפליקציות והסטנדרטים (שנובע כרגע מריבוי המסכים והפורמטים) לא יוכל להיתמך לאורך זמן. ההשקעה מבחינת הפיתוח היא פשוט לא הגיונית (זוכרים את התאור שלי לגבי פיתוח אפליקציות ג'אווה לסלולרי?), והציפיה מהיוזרים לשלוט בכל המדיומים השונים גם היא מוגזמת לדעתי, והחלק הראשון של הפוסט הזה מאשש את הענין.

נכון, כבר היום אנשים צורכים מידע בצורות שונות. שמעתי לא מזמן את מנהל הפיתוח העסקי של Last.fm שסיפר שמשהו כמו 80% מהטרפיק שלהם לא מגיע מהאתר שלהם! הוא מגיע בעיקר מווידג'טים (שהם אפליקציות קטנות, שעדין יושבות על הבראוזר, אבל אנשים יכולים לקחת אותן לאתרים האישיים שלהם), וכמובן גם מאפליקציות חיצוניות (כמו איפון וכו'). אבל אנחנו מדברים על אחוז קטן מהמשתמשים של הרשת. קטן מאוד! אין ספק, אחוז המשתמשים החכמים רק יגדל בעתיד, ובכל זאת.

בסופו של דבר, לדעתי, יתגבש סטנדרט אחד, שיהיה עשיר ומורכב וגמיש מספיק (וכרגע רק הבראוזר הוא כזה), ויתמך במכשירי קצה רבים מספיק. על הסטנדרט הזה יתווספו סוגים של תוספות והעשרות, אבל כולם יתבססו על אותה תשתית.

שוב, להבהיר, אני מסכימה עם אוריאל – יהיו הרבה דרכים לצרוך את המידע. אני פשוט חושבת שכולן בסופו של דבר יתבססו על אותה תשתית טכנולוגית.

אז בהמשך לנושא שהעליתי בהצלחה חלקית ביותר לא מזמן, מסתבר שהכלי הזה מטריד לא רק אותי אלא הרבה אחרים וטובים ממני.


פוסטים קשורים (בדרך זו או אחרת)

4 תגובות

  1. האינטרנט יהיה כמו טוויטר- שירות פתוח, לא משנה מאיפה מתחברים אליו 🙂

  2. האינטרנט יהיה כמו טוויטר? זה לא קצת ביצה ותרנגולת? 🙂

  3. בסוף הדפדפן היחיד יהיה מדורה 🙂

  4. פינגבק:הבלוגרית » ארכיון הבלוג » איפון, פיירפוקס ומה שבינהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *