אז מה אני חושבת על הגל החדש ממעבדות גוגל?
אני חושבת שאני מקנאה בצוות שעובד עליו (ועוד באוסטרליה!) ושלא מתחשק לי כרגע להיות צינית וביקורתית, אלא רק להתלהב ממשהו חדש ומגניב. אם לא ראיתם את המצגת אני מאוד ממליצה, אפילו שמדובר בשעה וחצי.
המצגת עצמה – היתה מהוקצעת כמו שאמריקאים יודעים, מתוכננת ובנויה לפרטי פרטים (כולל טעויות האיות של המציג שהיו האקדח של המערכה הראשונה וכו’). שמעתי כבר תהיות ברשת מכך ש”גם מתכנתים יכולים להיות מלהיבים”. אז קודם כל, זה לא מפתיע אותי. ושנית – הם לא סתם מתכנתים. הם גם הכינו את הבדיחות לרגעים המתים ולפעם-פעמיים שדברים לא הצליחו ולא עבדו. זו לא מצגת של סטרט אפ. זו לא מצגת של איש מכירות. זו מצגת של אנשים שמציגים את הבייבי שלהם אחרי שנתיים עבודה, וזה עבד יופי.
אפילו דיבורי הקוד הפתוח נאמרו בצורה הנכונה, כולל הדגמות של העבודה מול מתחרים (האיפון), ובלי להזכיר מתחרים אחרים (מי אמר MS). אוזן בלתי מזוינת היתה יכולה לחשוב שהם מפתחים את כל זה לטובת הקהילה והמשתמשים, ללא שום “מטרות רווח”. ממש.
מתקשרת לכל זה גם נקודה אחרונה לפני המוצר עצמו – אני אוהבת את העובדה שבגוגל עושים הכל בכלים שלהם. הקהילה שהם מקימים סביב הגל היא ב-google groups, המסמכים הם google docs, וכל הקוד נכתב בשימוש ב- google web toolkit. נכון שאפשר גם להסתכל על זה כחלק מהפנטיות/אסטרטגיה עסקית, אבל בעיני זה חלק מ”לאכול את מה שבשלת”.
הרעיון
טוב, יש שם הרבה יותר מרעיון אחד. יש שם המוני הברקות קטנות יותר או פחות, ויישומים מעניינים ומשעשעים וכאלה שמשאירים הרבה מקום עוד לדמיון. הרעיונות/ישומים שהכי הכי אהבתי:
1. הרעיון המשמעותי והגדול ביותר – השילוב של המייל, והצ’ט, והמסמך. זה כל כך מתבקש.
2. העובדה שאפשר להוסיף אנשים לשיחה בכל שלב, והם יכולים לקבל את המסמך הסופי/עדכני ביותר או את כל השתלשלות העניינים בעזרת ה-Playback. גאוני.
3. העריכה המשותפת – אם הם יצליחו ליישם את זה בצורה טובה, זו תהיה המצאה שתשנה את צורת העבודה של הרבה אנשים לדעתי. החל מאיך שעורכי דין עורכים חוזים, דרך התגובות למסמך איפיון, ועד למפתחי קוד (וכל מי שעבד עם מתכנתים שנאבקים עם איחוד הגרסאות מבין את גודל העניין).
4. התוספות הקימות והתוספות העתידיות – למי לא ברורה המשמעות של שתי התוספות הבאות:
המאיית החכם – זה שיודע לתקן את המשפט הבא:: Icland is an icland
התרגום הכמעט סימולטני
5. ולסיום, מה שרק בגוגל יכולים לעשות – הגודל.
ה-API כבר שם, המערכת כבר תומכת ב-40 שפות מראש (כולל נציגנו בשטח – אופיר שהודה להוריו). וכו’.
הביקורת והתחזיות
האם ה”גל” יהיה קו פרשת המים והרשת לעולם לא תהיה אותה רשת?
אין לי מושג. הנבואה נתנה לאחרים. יכול להיות שזה לא יהיה היישום של גוגל שישנה את פני העבודה שלנו ברשת. יכול להיות שחברה אחרת, ואולי אפילו לא מהגדולות, תמציא או תמצא את הפורמט המנצח. אף אחד לא יכול לנבא מה באמת “יתפוס” ברשת של ימינו.
אבל – נכון לרגע זה, גוגל הם אלה שסימנו ראשונים דרך חדשה, כיון חדש. הרבה עוד ילכו בדרך הזו, ואולי יהיו דרכים אחרות ויותר מפתות בבא היום. אבל כרגע – הדרך שלהם הכי נוצצת ומבטיחה.
האם מדובר בפתרון שמיועד רק לאנשים שמבלים את כל ימיהם ולילותיהם מול המחשב, ואחרים לא ימצאו בו ענין? בעוד סוג חדש של כלי שמחבר את המחוברים ממילא?
אולי, אבל לא נראה לי.
מה שבטוח הוא שיהיו המאמצים המוקדמים, הנגררים, והשאר. להזכירכם – גם טוויטר הוא ממש לא נחלת הכלל, ויש שכבה שלמה של אנשים בינינו שעדין לא ממש בטוחים מה עושים באימייל, ואיך. כן כן.
לדעתי, עם קצב השינויים בעולמנו, והמהירות שבה דברים שכן עובדים תופסים, ה”גל” אפילו יכול למלא את הפונקציה ההפוכה. הוא ינמיך את מחסום הכניסה. האנשים שחיים ב”עולם האמיתי” (ויש עוד הרבה מאוד כאלה), עדין מוצאים במחשב וברשת הרבה מקור לפחדים וחששות, והגל עשוי להיות כלי עזר ולא חסם.
אנשים עדין משתמשים במסמכים בכתב יד כי הם לא יודעים איך לסמן שינויים במסמך האלקטרוני. אם זה יהיה קל, אם מחסום הכניסה יונמך – זה יקל עליהם. האנשים שחיים בעולם האמיתי רק עכשיו לומדים איך להוריד תמונות מהמצלמה הדיגיטלית, וגם את זה הם בדרך כלל עושים בחנות שצורבת להם את התמונות על דיסק. לשלב תמונה במייל זה כבר ממש מעבר ליכולתם. אם אפשר יהיה לעשות את זה בדראג ודרופ, זה יקל עליהם.
אולי הם לא יערכו את התכניות לליל הסדר עם הגל החדש, אבל אולי דווקא כן? נראה לי שירדן לוינסקי באיזשהוא מקום חושב גם הוא שיכול להיות כאן ערך גם בכיון הזה.
השורה התחתונה – אני התלהבתי. מחכה כבר לשחק בצעצוע הנוצץ והחדש.
8 Responses
אני לא יודע מה יהיה עם הווייב אבל אני משוכנע במליון אחוז שאת המצגת הכינו והדריכו אנשי שיווק. לא כל מפתח, נלהב ככל שיהיה הוא סטיב ג’ובס. אפיו ג’ובס הוא לא תמיד סטיב ג’ובס ובקורפורייט אמריקה אין שום דבר ספונטני. לכל תחום יש מקצוענים ויש את אלו שמכינים מצגות.
island is an icland הוא כבר בעיה די פתורה גם היום, לפחות אלגוריתמית. הבעיה היא במשאבים והשכיחות של טעויות מהסוג הזה לא בהכרח מצריכה מתקן איות כל כך כבד.
אני חושב שהווייב ישאר נחלתם של הפריקים הטכנולוגיים. מי שלא שולט במכמני האימייל כבר לא ישלוט בעריכה משותפת משולבת עם צ’אט, אימייל והיסטוריית עריכה.
הלוגו של ווייב הוא מופתי. לא פחות.
וואו אורן, תודה על התגובה המפורטת!
מסכימה עם רב הנקודות שלך, ואם היה לי כאן ווייב גם הייתי יכולה לענות להם ביתר אלגנטיות.
אבל בינתים:
1. אין ספק שאת המצגת בנו מקצוענים. ואין ספק שלא היה שם שום דבר ספונטני (כמו שאמרתי – גם לטעויות היו הכנות). אבל זה חלק מהמקצוענות שהרשימה אותי. חוץ מזה, מעבר לכל המקצוענות וההדרכה, המפתח הראשי העביר אותה, והרגש שלו כלפי הפיתוח עבר לדעתי.
אין ספק שעניין המשאבים הוא נקודת מפתח כאן. מצד אחד – לגוגל יש, אז הם “יכולים להרשות לעצמם”. מצד שני – האם באמת יש צורך/הצדקה/תמיכה לשימוש מאסיבי בפתרון כזה, זו שאלה אחרת.
אני חושבת שזו שאלת המפתח. עד כמה הפתרון הזה יתפוס, את מי, ומתי.
מופתי לחלוטין. גם השם לדעתי קולע במיוחד.
השם, לדעתי, הוא פשוט נורא ואיום. פשוט אי אפשר שלא להזכר בסרט הטלויזיה בשם הזה (בעברית קראו לו הנחשול), וזה גם מתחבר לאופי של גוגל ושל מעריציה
יואב – הצחקת אותי 🙂 הלכתי לחפש את הנחשול… אני ממש לא זוכרת סדרה כזו! אבל באמת שאני לא דוגמא. גם אני לא חובבת טלויזיה, וגם הזכרון שלי לשמות כל כך גרוע שזה מעליב אפילו אותי.
אז כמי שאין לו את ההקשר הזה, השם של הגל עדין עובד (אני בטוחה שבאיזו שפה עתיקה ווייב זה סוג של קללה… מי אמר zune).
אחלה פוסט. תודה!
עוד פוסט בנושא אפשר למצוא כאן:
http://www.ing.co.il/?p=47