יש לכם כבר קורא ספרים אלקטרוני?

אני חיבת להודות שמבין חברי ומכריי, רק לשנים או שלושה יש קורא כזה. אמנם הם נשבעים בו ומאוהבים בו, ועדין, החדשות של היום הפתיעו אותי – אמזון הודיעו אתמול שבשלושת החודשים האחרונים הם מכרו יותר ספרים אלקטרונים מספרים “רגילים”. אני חשבתי שהקוראים האלקטרונים הם עדין נחלתם של המאמצים המוקדמים, ואין עוד באמת שוק, ובטח שלא נתח שוק משמעותי, לסוג הזה של ספרים. אמזון היא כידוע אחת מחנויות הספרים הגדולות ברשת, ואם הם כבר מדווחים על נתונים כאלה כנראה שמדובר במגמה רצינית ביותר.

עדכון (22.07.2010) – זו לא ההודעה של אמזון. לא באמת. הדיווח הוא שמכרו יותר ספרים אלקטרונים מספרים בכריכה קשה. כריכה קשה. רב הספרים הנמכרים בימינו הם הרי בכריכה רכה (בארץ בכלל לא יוצאים כמעט ספרי קריאה בכריכה קשה, למיטב ידעתי). אז העתיד עוד לא כאן.

תודה לגידי המגיב שהסב את תשומת לבי.

ובחזרה לפוסט –

היתרונות של ספרים אלקטרונים ברורים וקוראים אלקטרונים הם רבים. ראשית, כמובן, ענין המקום. לא צריך ספריות ענק, לא צריך לנקות את הספרים מאבק, לא צריך להעביר אותם בכל פעם שעוברים דירה. שנית – הזמינות. בקורא ספרים אחד אפשר להחזיק עשרות/מאות ספרים, לשים אותו בתיק וזהו זה. בכל מקום שתהיה, בכל זמן, כל הספרים זמינים.  שלישית – הנוחות והפיצ’רים הנילווים – היכולות להגדיל את הפונטים שיכולה להיות מהותית לכבדי ראיה למשל. בקיצור – היתרונות ברורים.

יתכן שאת היתרונות של הספרים המודפסים, בדורות הבאים כבר לא יכירו בכלל. מאוד יכול להיות שאנחנו דור המעבר, אלה שעדין יש להם חיבה לספר מודפס, ויכולים לדקלם את היתרונות של ספר כזה.
ראשית כמובן, להחזיק אותו ביד, להרגיש את המשקל, לראות את הכריכה – כל אלה מוסיפים לחויה. שנית, היכולות שבוודאי בחלק מהספרים האלקטרונים כבר קימת (ולאחרים תתווסף בקרוב) של להוסיף הערות שולים, לסמן שורות חשובות וכד’. שלישית, העובדה שהספר עובר ידים ומקבל “אופי” – לכתוב הקדשה, לקרוא הקדשה שמישהו כתב למישהו, לתת ספר שאוהבים, לקבל אותו בחזרה, וכו’.

יש גם סוג שלישי של ספרים, שצוברים להם קהל נאמן – ספרים מוקלטים. ה-audio books. אותם אפילו לא קוראים, אלא רק מקשיבים להם. האם הם צריכים בכלל להכלל תחת הקטגוריה של ספרים או שהם פשוט “קבצי קול”? אני מבינה את האטרקציה בלשמוע ספר, אפשר לעשות את זה תוך כדי פעולות אחרות, וכמובן שרבים מהאלמנטים של הקורא האלקטרוני (כמו ענין המיקום, אכסון וכו’) תקפים גם כאן.  הבעיה שלי עם הספרים המוקראים, היא שאני חוששת שהעובדה שאני שומעת את הספר בקול אחד, עשויה לפגום בהנאה שלי המספר עצמו, מהיכולת לדמיין את הקולות, והדמויות. נכון, יש ספרים שמוקראים בצורה כל כך מדהימה שהיא יותר טובה מכל דרך שהייתי יכולה לקרוא בעצמי (שמעתי את סטיבן פריי מקריא את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה וזו היתה חויה), אבל בכל זאת – ספר מוקרא הוא צעד אחד יותר קרוב לסרט, לא?

מצחיק אותי שכשנשתמש במילה ספרים, בקרוב נצטרך להבהיר לאיזה ספר אנחנו מתכוונים – ספרים אלקטרונים, ספרים מוקלטים (audio books) או ספרים “רגילים”/מודפסים/מסורתיים…

שתי מחשבות על ספר כמוצר –

ראשית, ענייני המחיר. ברור לי למה יש מחיר לקורא האלקטרוני כפלטפורמה, אבל לא ברור לי בכלל מדוע המחיר של ספר אלקטרוני הוא מקביל למחיר של ספר מודפס. הרי ברור שעלויות ההפקה, הדפסה, הפצה של קובץ אלקטרוני קטנות בצורה מהותית מהעלויות של ספר מודפס. שאלת המחיר מביאה אותנו לדיון שמתחולל ברשת כבר זמן רב לגבי המחירים של ספרים והזמינות שלהם באופן כללי. הטענה הבסיסית היא שספר לא צריך להיות זול מידי – שמחירי הספרים היום אינם ראליים, המונופול של הוצאות וחנויות הספרים בארץ הוא הרסני, הסופרים עשוקים, והשוק מוצף בספרות שאינה ראויה לקריאה. מה יגידו הוטענים כאשר ספרים אלקטרונים יהיו עוד יותר זולים וזמינים? כיום המבצעים הם בדרך כלל בפורמט של – קנה קורא אלקטרוני ותקבל איתו ספרים בחינם, אבל אני בטוחה שנראה מבצעים של קנה ספר אלקטרוני וקבל את הקורא במתנה.

שנית, בנושא הקורא האלקטרוני כמוצר גנרי – מענין שעדין לא הגיע הטרנד של פרסונליזציה של הנגנים והקוראים למינהם. היית מצפה שכשמכשיר הופך לכל כך זמין ושימושי כמו נגן המוסיקה (ובקרוב כמו קורא הספרים האלקטרונים), יהיו הרבה יותר אפשרויות פרסונליזציה ואנשים ירצו להביע את היצירתיות שלהם ולהבהיר שמדובר ברכוש שלהם, הרבה יותר מאשר מה שאנחנו רואים היום. משום מה נגנים כאלה מקבלים את אותה ההתיחסות של מכשירים אלקטרונים הרבה יותר גדולים כמו מחשבים, טלויזיות ומכוניות, ולא התיחסות אישית יותר. המקסימום של הפרסונליזציה הקימת היום היא לבחור את הצבע של האיפוד… כמובן שיש מקרים קיצונים – אפשר להזמין איפוד משובץ יהלומים, אבל הייתי מצפה שיהיו הרבה יותר אפשרויות לעצב לעצמך את הנגן עצמו (צבעים/תמונות). במחשבים אישיים (לפטופים בעיקר) יש בזמן האחרון טרנד כזה (הדוגמא המגניבה היא מהאתר הזה), למרות שגם הוא מצומצם. מענין אם זה יגדל.

לסיכום – הוקרא האלקטרוני כבר כאן, ומסתמן שאם נקנה אחד כזה לעצמנו עכשיו כבר לא נהיה מאמצים מוקדמים.
אני בהחלט יכולה לראות את עצמי קונה אחד כזה בקרוב. האם זה אומר שאפסיק לקנות ספרים (מודפסים, נו, ברור שמודפסים)? אין סיכוי.